חדושי הרא"ה על כתובות פה:

ההוא גברא דאפקיד שב מרגניתא כו' הני עובדי דרבי מיאש' וחסא ורב דימי עיקר פירושא דאיכא עידי פקדון מיהו לא אשתמודעי' השתא כי נפק קמן בבי דינא ואתי הני ויהבי סימנא ומשוו לי' ראה דהיה לי' השתא כמאן דאשתמודעי סהדי דכיון דיהבי סימנא וודאי היינו ההיא פקדון דמסהדי עליה הני סהדי הילכך הוה לי' איכא עדים וראה. והאי דאמרי' חדא דידעי' ביה בר' מייאש' דלא אמיד ועוד הא קא יהיב סימנא. יעיד דצריכין אהדדי נינהו ודכוות' בתלמודא כדכתב רב סבא ז"ל:

ההוא דאמר להו נכסי לטובי' כו' עד שודא דדיינא קשיא לן הא דתניא בתוספת' בפ' גט פשוט האומר עשו טבי עבדי בן חורין והיו שם שני טבי אין דורשין לשון הדיוט לזה היה אוהב ולזה לא היה אוהב אלא שניהם בני חורין ונוטל משניהם דמי אחד מהם. וכן האומר יש מאתים דינר ליוסף בן שמעון והיו שם שני יוסף בן שמעון אין דורשין לשון הדיוט לזה היה אוהב ולזה לא היה אוהב אלא שניהם חולקין בשוה. ואיכא מ"ד דהא דתניא יש מאתים ליוסף בן שמעון לאו דקאמר תנו מאתים לפלוני אלא ה"ק שישנן בידו בתורת פקדון או בתורת הלוואה ובהא ליכא למימר שודא דעביד אינש דיזיף מרחיקי ועבידי אינשי נמי דמפקד' לרחיקי. וכל דכן רישא דאמרי' דשיטות' יתירתא הוא דמשחרר לעבדי' וקי"ל נמי דעובר בעשה. ומיהו לישנא לא דאיק דקאמר אין דורשין לשון הדיוט משמע דאפי' היכא דאיכא למדרש לא דרשינן. ואפשר דמשמע לן דההיא מתנית' משבשתא מדלא מייתינן לה בגמר' דילן:

אמר לי' רבא לבריה דרב חייא בר אבין תא אימא לך כו'. עד אתו לקוחות קא תבעי לה לברת' כו' עד אדם חשוב שאני כיון דקי"ל דאין אדם יכול למחול לעצמו. אית לן לפרושה שהי' האב קיים והבת באה להוציא מיד האב והלקוחות באין לעכב על ידה. וכן פרש"י ז"ל. ואיכא מאן דשמעי' מינה דלא קאמר אתו לקוחות תבעי לאב אלא וודאי לא יכלו למתבע שאין לוקח שטר מחבירו יכול לתבוע הלה אלא א"כ בא בהרשאה ולא היו באין אלו אלא לעכב על הבת שלא תגבה אותה מן האב דמ"מ כיון דזבנה תו לא מירית לה ושמא תתפשר עמהן. ולית' דהא אמרי' התם בבבא בתרא דלמאן דאמר אותיות נקנית במסיר' שני יוסף בן שמעון הדרין בעיר אחת מוציאין שטר חובעל אחרים. ואיכא דקשיא לי' מאי מהני כי מחלה לה והא מיחייבא מדינא דגרמי איכא למימר פעוטות היתה ומחילתה מחילה ואין היזיק' משתלם אי נמי נשוא' הוות ותמה רב נחמן היכי אסבה עצה לאפסודי להאי: