עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryחדושי הרא"ה על כתובות

חדושי הרא"ה על כתובות עו.

Chiddushei HaRa'ah on Kesubos 76a (Chiddushei HaRa'ah on Ketubot 76a) · חדושי הרא"ה על כתובות · free full Hebrew text

Open in the reader →

רב אשי אמ' ריש' מנה לאבא בידך כלומ' וטענ' דידה לא מהניא לי' אלא אי קא טען איהו גופיה וסיפא מנה לי בידך פי' רב אשי אתי השתא לתירוצא תיובתא דאביי דקא מותיב ממתני' למה לי' לבעל לאיתויי ראי' דעד שלא תתארס היו בה תיסגי לי' דליתי ראי' משנתארסה דכיון דידעי' דמשנתארסה היו בה נימא כאן נמצאו וכאן היו ואתי רב אשי לפרוקי. דבסיפא ליכא למימר כאן נמצאו וכאן היו משום דהויא לה איהי ברי וכל היכא דאיכא טענת ברי לא אזלינן בתר חזקה דכאן נמצא וכאן היו אלא חזקה דגופא ואמרי' העמד הגוף על חזקתו. וכיון דלית לי' ראי' אלא אחר שנתארסה אמרינן השתא הוא דנולדו בה לפיכך צריך להביא ראי' שעד שלא תתארס היו בה. אבל ברישא דליכא טענת ברי בהא וודאי איכ' למימר דאזלינן בתר חזקה דכאן נמצאו וכאן היו דכל היכא דהוי ספק איכא למיזל בתר האי חזקה וטעמ' משום דאית' להאי חזקה והא עדיפא לן כיון דלא טוענת ברי הא לאו הכי דליתא להאי חזקה אפי' בלאו טוענת ברי אזלי' בתר חזקה דגופ' כל היכא דליכא למיחש לריעותא כי לא טענה כגון הא דמנה לאבא בידך וכי הא דאמרי' לעיל בחרשת לר"ג דאנן טענינן לה ולא בעי ר"ג טוענת בעלמא אלא משום דריעא כי לא טענה. והא דאמרי' בתינוקת לר"ג דבעי' בטוענת חד רובי ובשאינה טוענת תרי רובי. התם לענין יוחסין אבל בממונא בתר חזקה דגופ' אזיל. כללא דמלתא לרבן גמליאל כל היכא דהוי ספק אזלינן בתר חזקה דכאן נמצאו וכאן היו. וכל היכא דאיכא טענת ברי אזלינן בתר חזקה דגופ' והיינו דלעיל דפירקין קמ' דבעינן לר"ג טענת ברי ובהכי אזלינן בתר חזקה דגופה ומיהו האי טעמא אתי לרבן גמליאל אבל לר' יהושע טעמאא דסיפא דלא סגי לי' משנתארסה אלא עד שלא תתארס ליכא למימר משום הכי דלדידי' לא שני לי' בין ברי לשמא אלא כתירוצא קמא:

איתיבי' רב אחא בר יעקב. ה"ג והכי איתה בתוספת' מודים חכמים לר"מ במומין הראויין לבא עמה כו'. פי' אע"ג דרבנן מרעי זכותי' דבעל דאמרי דאינו יכול לטעון אלא במומין שבסתר ובשאין שם מרחץ. וכל דכן דאית להו ולר"מ משנכנס לרשותו עליו להביא ראי'. אפי' הכי מודים שאלו היה מומין הראויין לבא עמה מבית אבי' על האב להביא ראי'. ואמאי מנה לי בידך הוא דהא איכא טענת ברי. ואיכא למימר העמד הגוף על חזקתו. ומוקמינן לה ביתרת דבהא ליכא למימר חזקה דגופה דלא סגיא דלא הוה בה מעיקרא ומאי ראי' דמייתי דרא' וניפייס הוא:

אמר שמואל המחליף פרה בחמור ומשך בעל החמור את הפרה ולא הספיק בעל הפרה למשוך את החמור עד שמת חמורו על בעל החמור להביא ראי' שהיתה חמורו קיימת בשעת משיכת פרה. פי' כיון שנולד ספק בעיקר קניית החמור הולכין אחר בעליו שהיה ממונו בוודאי ועליו להביא ראי' שכל שנולד ספק בעיקר הקני' הולכין אחר מי שהיה ממונו בוודאי: