חדושי הרא"ה על כתובות לה.
Chiddushei HaRa'ah on Kesubos 35a (Chiddushei HaRa'ah on Ketubot 35a) · חדושי הרא"ה על כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →והא תנא דבי חזקיה מכה אדם ומכה בהמה כו' קשיא לן ומאי קושי' והא אמרינן התם במסכת סנהדרין דהא דחזקי' מפקא מדר' ומק' מדרבנן דר' סבר נתכון להרוג את זה והרג את זה חייב ממון ורבנן סברי נתכוון להרוג את זה והרג את זה חייב מיתה וחזקיה אית לי' דפטור ממיתה וממון. וכיון דכן מאי מקשינן ליה מינה לר' יוחנן דהא ר' ורבנן לית להו דחזקיה ויש לומר דרבנן עד כאן לא פליגי עליה דחזקיה אלא במתכון להרוג את זה והרג את זה דחייב מיתה אבל וודאי אית להו דחזקיה דמקשינן אדם לבהמה לגבי הא דלא תחלוק בו לעולם לחייבו ממון אלא לפוטר' ממון ואפי' ר' נמי אפשר דלא פליג אדחזקיה אלא דווק' בנתכוון להרוג את זה והרג את זה שריבתה בו תורה ממון במקום מיתה כדאית' התם. אבל באידך מודה וא"כ הא דאמרינן התם בסנהדרין בפרק אלו הן הנחנקין הניחא למאן דאית לי' דחזקי' אלא למאן דלית ליה דחזקיה מאי איכא למימר לא משכחת לה דלית ליה דחזקיה אלא להאי לישנא קמא דר"י הוא לית ליה לחזקיה ולא נהיר. אלא מחוורת' דר' ודאי פליג אחזקי' והיינו דקאמ' הת' אלא למאן דלית לי' לתני דבי חזקי' מדר'. ומיהו אכתי מקשינן מינ' לר' יוחנן דר"י לא קאמ' דלא כרבנ' וכדר' ומיהו אפש' דר"י מסבר' דנפשי' פליג אחזקי' אלא דקושיא לא מדחזקי' אלא מדרש' ור"י מ"ט דלא מוד' בהאי דרש'. והיינו נמי דאמרי' לקמן אי מהאי דרש' מאי היכרח' דדלמ' בשבת כתיב דבבהמה גופא איכא לאיפלוגי דאי במזי' פטו' ואי בשוגג אימ' לך דחיי' דחייבי מיתו' שוגגין חייב ומהדרי' דעל כרחך בחול מיירי הילכך שמועינן מינה מההאי דרש' דבמכי אד' ליכ' לאיפלוגי דלעול' פטור מממון. וק"ל ומ"ט לא אקשי לי' לר"י ממתני' דקתני אע"פ שהן בהכרת אין בהן מיתת ב"ד הא איכא מיתת ב"ד פטו'. ואוקמי ר"י גופי' לעיל דלא אתרו בי' וכה"ג קאמ' דאלו איכ' מית' ב"ד פטור אע"ג דלא אתרו בי' והוו להו חייבי' מיתו' שוגגין. וי"ל מתני' ה"נ קאמר אע"פ שהן בהכר' שהן מזידין לענין כרת הרי הן פטורי' לעול' עד שתה' מיתתן בידי ב"ד והיכי דמי בדאתרו בי' ומ"מ אכתי קשי' א"כ סיפ' דקתני הכא על בתן פטו'. ליפלוג וליתני בדידי' בד"א במזי' אבל בשוגג לא. ואפשר דעדיפא לי' למקשי מדתנ' דבי חזקי' דמיפרש' בהדי' מהאי דיוק' א"נ אפשר דהא תנ' לי' מתני' מדקתני ואין בהם מיתת ב"ד דהכי קאמ' דלעול' חייב עד שתהא מיתתו בידי ב"ד:
אתי' רשע רשע רבא אמר אתי' מכה מכה תמה ורי"ו מ"ט פליג אהא דהא מתנית' היא בהדי' במס' מכו' דתני לה להאי היקיש' דרשע רשע ואפש' דקסבי ר"י אע"ג דאיתקוש חייבי מלקות לחייבי מיתה לא גמרי' להו להא מילתא דפטרינן להו מממון אלא חייבי מיתה דאיתרבו בהדי'. ולא חייבי מלקו' משו' דכי כתיב רשע גבי מלקו' הוא דכתי' ולא גמרי' מיניה לממון ולהכי נמי נאדי רבא' מטעמיה דאביי ולא מייתי לה מרשע רשע ומייתי לה ממכה מכה דאליבא דר"ל לא כתיב במיתה אלא בממון ומאי יומת בממון: