חדושי הרא"ה על כתובות כו.

תניא ר"ש בן אלעזר אומ' כשם שהתרומ' כו' עד בתר דקנסינהו עזרא הפירו' הנכון דפלוגתייהו דר"א ב"ע ור"ע בדיני דאוריית' דר"ע סב' דמן התור' מעש' ראשון ללוי. ור' אלעזר בן עזרי' סבר דמדאוריית' אף לכהן כדאמרינן התם דר' אלעזר בן עזרי' סבר דבעשרי' ושלש' מקומות נקראו כהנים לויים. הילכך כי קנסינהו עזרא לר"א בן עזריה דסבר דמדאוריית' מעשר ראשון אף לכהן קנסא דעזרא הוה לכהן דווקא ולר"ע דסבר דמדאורייתא ללוי דוקא דקנסא דעז' הווה אף לכהן. והיינו מוקמינן לה כר' אלעזר בן עזריה. ורבינו שלמה ז"ל פי' דפלוגתייהו דר' אלעזר בן עזריה ור"ע הוא דמוקמינן בתר דקנסינהו עזרא. והיינו דקא' ר"ע מעשר שני ללוי כלומר אף ללוי ור' אלעזר בן עזריה אומר לכהן דווקא ולישנא לא ניחא לי. והא דאמרינן התם ביבמות בגינתא דהוה לר' אלעזר בן עזריה והוה יהיב מינ' מעשר ראשון לכהן ואהדרי לה ר"ע פתח' לבית הקברות אע"פ שהיה אחר קנס עזרא ואף לדברי ר"ע היה יוצא ידי חובתו בכך דהא אפי' לר"ע בתר דקנסינהו עזרא אף לכהן הוא. אפשר שעשה כן להוציא מלבו שהוא סבור שאחר שקנס עזר' אין דין מעש' ראשון אלא לכהן וי"א דלר"ע לית לי' קנס עזרא דכיון דקסבר ר"ע דמדאורייתא דווקא ללוי לא הי' אפשר לצאת ידי תורה בנתינת כהן ואי אפשר שתיקן עזר כך ואינו נרא' והנכון כמו שכתבנו:

והא דאמ' רב חסדא הכא במאי עסקינן דמוחזק לן באבוה דהאי כהן הוא ונפק עליה קלא וכו': אלא קאמר דהשת' אפילו לר' עקיבא אתיא:

מתני' ר"י אומר אין מעלין כו' והאמ' ר"ו אין ערער פחות מב איתמ' עלה בקידושין דכי אמר ר' יוחנן היכא דאית ליה חזקה דאבהתו' אבל היכ' דלית לי' חזק' לא. והא דקא פריך לר"א מינ' הוא משו' דקס"ד דוודאי ר' אלעזר ור"ש בן גמליאל היכא דאית ליה חזקה דאבהתיה פליגי. דהיכא דלית ליה חזקה כלל הוה לי' האי דקא מסהיד עליה דכהן הוא עד א' בהכחשה ודכ"ע ע לא כלום הוא. אלא וודאי כי פליגי היכא דאית ליה חזקה דאבהתי' והיינו דקאמר ר"ש בן גמליאל אין ערער פחות משנים דכיון דאית ליה חזקה דאבהתיה אמרינן אוקי חד לגבי חד ואוקי גברא אחזקתיה. ולר' אלעזר קס"ד דקסבר דכיון דהאי דקא מסהיד עליה דכהן הוא הוה לי' עד א' בהכחשה כיון איכא ערער כלל. לא אמרינן אוקי גברא אחזקתיה והיינו דמקשינן והא אמר ר"י אין ערער פחות משנים כלומר דכיון דליכא אלא ערער חד. דכ"ע אמרינן אוקי חד לגבי חד ואוקי גברא אחזקתיה והא ר"י לא אשכחן עיקרה בשום דוכת' דכל היכא דאייתינן לה איתמר' בהאי לישנא. ואיכ' לפרושי דברי הכל דברי כל באי עולם. ובירושלמי משמע דאהא איתמר ואכ' לפרושי והאמר ר"י אמתני'. ונסחת הספרים ר"ש בן גמליאל היינו תנא קמא. וגירסת רש"י ז"ל היינו ר"א. ולנוסח' דספרי איכ' לפרושי נמי הכי היינו ת"ק דידיה דהיינו ר' אלעזר. וא"ת ואימא דמת"ק דר"י קאמר דאית לי' מעלין ע"פ עד א' כדאי' במתני' וכ"ת איכ' בינייהו דת"ק לא חאיש לגומלין. ורשב"ג חאיש לגומלין. ומאי חזית דאמרת הכי דרשב"ג חאיש לגומלין ופליגא דת"ק ואתי' כר' אלעזר אדרבה אימ' רשב"ג לא חאיש לגומלין ופליג' בהא אדר' אלעזר ודר' יהוד'. י"ל דהכי אתי משמעות' דלישנא דהכי בדליכא למיחש לגומלין מדתני לה ת"ק בהדי' במעידין זה את זה קתני סתמא מעלין לכהונה ע"פ עד אח' והיינו דקשי' לן רשב"ג הייינו ר"א כלומר דרשב"ג נמי וודאי לא אמר אלא וודאי היכא דליכא עוררין דהיכא דאיכא ערער תרי הא פשיט' וליכ' מ"ד. אלא וודאי רשב"ג היכ' דליכא ערער קאמר ואם כן היינו רבי אלעזר:

אלא הכא בדמוחזק לן באבוה דהא דכהן הוא. מעיקר' נמי הכי משמע לן אלא משום אידך נקט לי'. והא דאמרינן נפק עליה קלא כי ההוא דגיטין דיצא שמה מקודשת ומיהו ומסתברא דדווקא לענין יוחסין או לעבודה או לסנהדרין הא לאו הכי קלא כלום הוא וכן דעת רבינו נ"ר: