חדושי הרא"ה על כתובות כד.

תנו רבנן אני כהן וחבירי כהן נאמן להאכילו בתרומה ואינו נאמן להשיאו אשה כו'. קשיא לן להשיאו אשה אמאי לא. דפסול' קהל לא חיישי' מסתמ'. והכי אמרינן התם ביבמות זיל גלי. או נסיב בת מינך. אלמ' דאי גלי מוקמי ליה בחזק' כשר ומנסבי ליה. אי משו' פסולי כהונה נמי הא קי"ל לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולין. ואיכא דמוקים לה כגון דנפק עלה קלא דפסלו'. ואע"ג דקיימא לן דאין ערער פחות משנים. ה"מ לפסולין ממש אבל לענין יוחסין חיישי' דמעלה עשו ביוחסין והיינו דנאמן לתרומה ולא להשיאו אשה. ואיכא מאן דאמר דמתני' ר"מ דאמר כל המשפחות בחזקת פסולות. ופליגא רבנן דקסברי דכל המשפחות בחזקת כשרו' וקיי"ל כוותייהו. וזהו שנוהגין עכשיו להשיא כל אד' ע"פ עצמו. דוודאי נאמן לומר ישראל הוא כדמוכח בפסחים בההוא עובדא דאמרי' בההוא א"י דהוה סליק ואכיל פסחים בירושלים. וכיון דנאמן לומר שהוא ישראל הרי הוא בחזקת כשר כרבנן. ורבי' יעקב ז"ל פי' להשיאו אשה לאו דווקא אלא כלומר לענין יוחסין. שיהא אצלנו בחזק' מיוחס להעלות בנו לעבודה או לסנהדרין או להשיא בתו לכהן הבא לישא ורוצה לבדוק. ולפי דעת רבינו נ"ר חוב' עליו לבדוק שאין שום כהן רשאי לישא בלא בדיקה משו' משפחה שאינה מוחזקת כמו שמוכיח במסכת' קידושין ואינו נאמן אצלינו שיהא בחזקת מיוחס ע"פ עד אחד בלא שנים.