חדושי הרא"ה על כתובות יז.

ר' שמואל בר רב יצחק מרקד אתלת אמר ר' זירא קא מכסיף לן סבא כי נח נפשיה איפסיק ליה עמודא דנורא ביניה ובין עמא וגמירי דלא מפסי' אלא או לחד בדרא או לתרין בדרא. אמר ר' זיר' אהניא ליה שוטיתיה לסבא פרשו בבראשית רבא ונחת עמודא דנורא ואיתעבידא כמין שבישתא דהדס וזהו שהכירו שזכה באותה מצוה:

ת"ר מעבירין את המת מלפני כלה וזה וזה מלפני מלך ישראל לא סוף דבר אמרו בדרך. שהוא הדין לכל דבריהם שהכלה קודמת וכן אמרו במסכת שמחות בפירו' המת והכלה הכלה קודם. המת והמילה המילה קודם שזה כבוד החיים וזה כבוד החיים. ואע"פ שאמרו אבל וחתן אבל קודם לא לענין אבל אמרו. אלא לענין אבל עצמו ולענין סעודתן ששתיהן כבוד החיים והטעם כמו שאמרו שם שזה אוכל ומאכיל אחרים וזה אינו אוכל עד שיאכילוהו אחרי' וכן הדין אם באו להתפרנס מקופה של צדקה שהכלה קודמת וזה שלא כדברי הרב ר' משה בר מיימון ז"ל. אמרו עליו על אגריפס המלך שעבר מלפני כלה ושבחוהו חכמים. שבחוהו מכלל דשפי' עבד והאמ' רב אשי אע"פ שאמרו נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול דכתי' שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך התם פרשת דרכים הוי. ואע"ג דאגריפס לא הוה חזי למלכות כדאי' בסוטה בהדיא. כיון שנתמנה ראוי לנהג בו כדיני מלכו':

ת"ר מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה וכו' בד"א בשאין עמו כל צרכו אבל אם יש עמו כל צרכו אין מבטילין וכמה כל צרכו אמ' רב איוי' תליס' אלפי גברי ושית' אלפי שיפורי ואמרי לה תלוס' אלפי גברי ומינייהו שיתא אלפי שיפורי עולא אמר כגון דחייצו גברי מאבולה ועד שיכרא רב ששת אמ' כנתינתה מה נתינתה בס' רבוא אף נטילתה בששיםריבוא דווקא להוצאתו וזו היא שעת הוצאתו בלבד הא לאו הכי אין מבטלין. ואע"פ שאמרו מת בעיר כל בני העיר אסורין במלאכ' ה"מ לשאר בני אדם. להוציא תלמידי חכמי' העסוקין במלאכ' שמים. וי"א מבטלין רשות. והיינו דאמרי' אמרו עליו על ר"י בר' אלעאי שהיה מבטל ואילו היה חובה לא הוצרכו לאומרו. לפי דבריה' עול' יפה הא דאמרי' במגילה תלמוד תורה ומת מצוה מת מצו' עדיף דווקא מת מצוה אבל שאר מתים לא. וה"מ למאן דקארי ותאני אבל למתני לית ליה שעורה. ומאן דלא קרי ותני פירשו הגאונים ז"ל דבעשרה סגיא. ואתתא וודאי דבעשרה סגיא: