חדושי הרא"ה על כתובות יד.

אמר ליה אביי ובהא כי לא מודה מי מכשיר רבן גמליאל והא אמר ליה שמואל לרב יהודא שיננא הלכ' כר"ג. ואת לא תעביד בה עובדא עד דאיכא רוב כשרין אצלה וקס"ד דהכי קא'. דר"ג גופיה לא אמר אלא ברוב כשרין והיינו דקאמר הלכה כר"ג. ואזדהר בה דלא תעביד בה עובדא עד דאיכא רוב כשרין. דר"ג גופיה לא אמר אלא הכי ואמרינן ולטעמיך תקשי לך היא גופה הלכה ואת לא תעביד עובדא. כלומר דאי כדקס"ד הוה לי' למימר ואף ר"ג לא אמר אלא ברוב כשרין. ואיהו לא אמר אלא הלכה ואת לא תעביד בה עובדא. ואי אמרת דהכי קאמר דלית הלכת' כר"ג אלא ברוב כשרין א"כ הוה לי' למימר הלכה כרבן גמליאל והוא דאיכא רוב כשרין. אלא ודאי מדקא' הלכה כר"ג ואת לא תעביד עובדא אלא ברוב כשרין. לא סגיא דלא קאמר הלכה כר"ג בדיעבד. ואת לא תעביד עובדא לכתחלה אלא ברוב כשרין. ואע"ג דאמרינן בכמה דוכתי הלכה ואין מורין כן. ה"מ דקאמרינן אין מורין כן אלא לכתחלה. אבל הכא אי אמרינן ואת לא תעביד עובדא אפי' בדיעבד. א"כ למאי כן הלכתא. אלא ודאי הא לכתחלה הא דיעבד. והא נמי כדיעבד דמי פי' רש"י ז"ל שנתעבר' ואתה בא לפסול העובר ולאסרה על הארוס ואין אתה מאמינה. והרי אתה מוציאה מבעלה. ארכבה אתרי רכשי. ותמה דודאי לגבי להוציאה מבעלה דיעבד גמור הוא. ולגבי עובר נמי לכתחלה גמור היא. ואפשר לומר לפי' רש"י ז"ל דכיון דלגבי להוציאה מבעלה. הוי דיעבד גמור לגבי עובר נמי חשבי' ליה כדיעבד. דכיון דלא מפקי' לה לא סגיא דלא מכשרי' לעובר. דאי לא אתה מוציא לעז עליה וגורם לבעלה לגרשה. ואי נמי אפשר לפרש דהאי דאמרינן כדיעבד דמי לגבי עובר קאמרי'. ואע"ג דעובר לכתחלה גמור הוא. כיון דאי פסלת לי' פסול לבא בקהל ואין לו תקנה. חשבי' ליה כדיעבד. אבל אשה דכי מיפסלי לכהונה אית לה תקנה בישראל חשוב לן לכתחילה. ולעיל דפסלי' בבתה דוקא באיסור כהונה. והכי נמי מוכח מדשמואל דאמר במסכת' קידושין. ארוסה שעיברה הולד בדוקי. לומר שבודקין את אמו ואם אמרה לכשר נבעלתי נאמנת והולד כשר. ומשמע דלהרשירו לכתחילה איירי. דלמיעבד עובדא קא'. ואיכא דקשיא ליה וכיון דחשבי' לה כדיעבד אפי' ר' יהושע מודה. כדאמרינן לעיל מעלה עשו ביוחסין אבל דיעבד מודה ר' יהושע. והכי אמר' ר' אליבא דמ"ד נסתרה דהלכתא כוותיה. והא לית' כדפרישנ' לעיל וה"מ בנסתרה אבל בנבעלה אפי' בדיעבד פסיל ר' יהושע ובתחלה פסיל דכיון דאיסתרא אין אפערופו' לעריות: רבינו נ"ר:

רמי ליה אביי לרבה ומי אמר ר"י אינה נאמנת. ורמינהי העיד ר' יהושע ור' יהודא בין בתירא. על אלמנת עיסת שהיא כשרה לכהונה. הפי' הנכון כגון שזרק בעל אמו הראשון לה גט ספק קרוב לו ספק קרוב לה ומת ונמצאת זו ספק גרושה ספק אלמנה. ונשאת לכהן והוליד ממנה בן. הרי זה ספק חלל ונטמע במשפחה אחת ואין ידוע מי הם הפסולין והלכה זו ונשאת לאחד מהם. ובת אלמנה הוי ספק ספיק' ספק שמא אינו חלל מתחלה שמא אלמנה היתה. ואם תמצא לומר גרושה היתה שמא זה שנשא זו אינו מהן. והיינו דאמרינן אשה נשאת בודקת ונשאת שלא היה מאותן הפסולין ופי' רש"י ז"ל אינו נכון. וספק ממזרות נמי כי הא גונא כגון שנתגרשה אמו בגט ספק קרוב לו ספק קרוב לה. ספק נתין כגון שנש' נתין בת ישראל בתוך שלשה חדשי' למיתת בעלה והוליד לשבעה. ספק בן תשעה לראשון ספק בן שבעה לאחרון. אי נמי כגון נתינה מעוברת שילדה עם בת ישראל במחבא או שפחה מעוברת ונתערבו ולדותיהן ונטמעו במשפחה:

הילכך לרבן גמליאל אלים ליה ברי דאפילו בחד ספיקא נמי מכשר. וקיל ליה שמא דאפי' בספק ספיקא נמי פסיל. לר' יהושע אלים חד ספיקא דאפי' בברי נמי פוסל. וקיל ליה ספק ספיקא דאפי' בשמא נמי מכשר. תמה הא דפסיל ר"י בנסתרה דהוי ס"ס שמא לא נבעלה כלל. ואת"ל נבעלה שמא לכשר לה נבעלה וי"ל דהא לא חשיב לר"י לספיק' דכיון דנסתר' אין אפטרופ' לעריות. ומיהו דוקא מהאי טעמא אבל טעמא קמא דאמרי' אשה נשאת בודקת ונשאת איפריכ' לי' דוודאי אפי' בשותקת מכשרי' ואפי' באומרת שאינה יודעת ומעיקרא לא דק וכיון דלא סליק לא איכפת ליה: