חדושי הרא"ה על כתובות יא.

מתני' הגיורת והשבוי' וכו' א"ר הונ' גר קטן מטבילין אותו על דעת ב"ד. פי' כשבא לפנינו להתגייר ורוצ' מעצמו בדבר ואע"ג דדעתי' לא חשיב מקבלין אותו על דעת ב"ד דזכות הוא לו וזכין לאד' שלא בפניו. אר"י אם הגדילו יכולין למחו'. מסתבר' דעד שיגדילו קאמר. ואמרי' כיון שהגדיל' שעה אחת ולא מיח' שוב אינ' יכול למחו'. הא דפרכינן והא ודאי קיי"ל דעבד' בהיפקר' ניח' כלו' וכ"ש א"י מ"מ בדיעבד עדי' לי' בצא' מעבדו' לחירו' וזכות הוא לו והכי מוכח לעיל. מתיב רבא אלו נערות שאין וכו'. לכי גדלה אשגרת לישן הוא ונקט שיטת' דלעי' לאו דווקא דהכא וודאי בגדולה עסיקי' כדקתני אלו נערות וקושיין ליתא. אלא משו' דקס"ד ולכי גדלה נמי מציא מימחיא ונפקה. אביי לא אמר כרבא התם קנס תקינו לה ורבנן שלא יהא חוטא נשכר. קשיא לן דהכא משמע דרב' לית ליה האי סברא ואלו בבבא קמא קשי' לן דר' מאיר אדר"מ דאלו התם אמר ר' מאיר בשור של אינו יהודי שנגח שור של ישראל שמשלם נזק שלם ושל ישראל שנגח של א"י פטור. ואע"ג דשמעי' ליה לר' מאיר דכותי' גרי אמת הם ומהדרי' קנס הוא שקנס בממונן. והוינן בה ומי קניס והא תנן אלו נערות שיש להם קנס. וחדא מנייהו כותית. ומשנינן דהת' קנס תקינו לה רבנן שלא יהא חוטא נשכר. יש לומר התם הוא דאינו מדינא אית להי. ומשום קנס קנסינן לה. והכא גבי כותי' אוקמינן אדינא כדי שלא יהא חוטא נשכר. אבל הכא דמדינא לית לה. לא יהבינן לה כדי שלא יהא חוטא נשכר. ואביי ס"ל דאפי' בהא קנסינן: