רא"ה על ברכות פא

אמר עולא מחלוקת כשברכותיהן שוות כגון אתרוג וזית דרבי יהודה סבר מין שבעה עדיף ורבנן סברי חביב עדיף. פי' כיון דחדא ברכה היא חביב עליה עדיף לברוכי עליה וליפטרו אידך. אבל אין ברכותיהן שוות. דזה פרי האדמה וזה פרי העץ. דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה. פי' אבל לעיל דברכותיהן שוות אינו מברך על זה וחוזר ומברך על זה אלא מברך על האחד וחבירו פטור. כתב רבינו ז"ל ואיזה שירצה יקדים. ולא נהיר דהוה ליה למימר הכי בהדיא דברי הכל מברך על איזה מהן שירצה 221 צ"ע דהך לישנא הוה משמע דגם באין ברכותיהן שוות מברך אחד מינייהו בלבד אלא דהכא לכו"ע מברך אחביב, ועיקר כונת עולא לומר שלא נחלקו אלא כשמברך ברכה אחת על מה מברך אותה ברכה אבל בפה"ע ופה"א מברך גם על זה וגם על זה ואין שייך לפלוגתייהו. (וע' ברא"ש). , אלא הכי פירושה וחשוב בברכות עדיף כגון פרי האדמה ובורא פרי העץ בורא פרי העץ עדיף, בורא פרי האדמה ושהכל בורא פרי האדמה עדיף, דכל שמיוחד בברכתו הוא חשוב יותר 222 ולא אזלינן בתר מעלת הדבר כגון חביב ומין ז' אלא בתר חשוב בברכה דהא עדיפא, ואידך מד"א סובר דמעלת הדבר שמצד עצמו עדיפא. ועיקר הדבר מבואר לעיל לט, א דבפה"א קודם לשהכל אע"ג דשהכל חביב טפי (והובא בדברי רבינו בסמוך), ומפרש רבינו דה"ה בבפה"א ובפה"ע כיון דמיוחד ומבורר יותר, ולפ"ז הגמ' לעיל לט, א אתיא כעולא, וכן דעת בה"ג ורס"ג בסידורו ורב שמואל בן חפני (בב"י בשם שבה"ל) ומהר"ם מרוטנבורג וסמ"ק סי' קנא וריטב"א פ"ג ס"ט ורוקח סי' שכט, אבל רוב הראשונים כתבו דשהכל שאני דאינה מבוררת כלל (ועמ"ש לעיל הע' 134), והפי' בסוגיין דרק בברכותיהן שוות יש כאן דין קדימה מצד מעלת הדבר, ודעת הרא"ש שבאין ברכותיהן שוות אין תורת קדימה כלל דהוו תרי מילי דלא שייכי אהדדי וכ"ה בראבי"ה סי' קטז, אבל הרי"ף וש"ר מפרשים כונת הגמ' דהא דסובר ר"י דיש להקדים החשוב על שאינו חשוב אע"ג דחביב ונהנה טפי מהאינו חשוב זהו דוקא בברכותיהן שוות שאין ראוי שיפטר החשוב ע"י האינו חשוב אבל באין ברכותיהן שוות שאין כאן אלא קדימה בעלמא על מה יברך תחלה אין בזה גריעותא לחשוב ואית לן למיזל בתר חביב דנהנה ממנו טפי וראוי להקדים לשבח ולהודות עליו. (ובר"מ משמע שאף בפה"ע ושהכל מברך אחביב ואולי מפרש בסוגיין כרבינו ופוסק כמד"א דגם באין ברכותיהן שוות פליגי וע' נחל"ד ואבהא"ז). . ואף על גב דאמרינן במתניתין [מ, א] דאם בירך בפירות האילן בורא פרי האדמה יצא, ואם איתא הוה ליה לאקדומי בורא פרי האדמה כי היכי דליפטרו אידך כדי שלא לרבות בברכות 223 לפי' הרי"ף ודאי קשיא כיון שמקדים החביב למה מברך על זה וחוזר ומברך על זה אבל לרבינו שמקדים בפה"ע לא קשיא למה מברך אתרוייהו אלא דמ"מ קשיא דאין לרבות בברכות בחנם. , ואף על גב דבורא פרי העץ עדיף ומשום הכי מקדים ליה, הוה ליה למימר בורא פרי האדמה כדי שלא להרבות בברכות כדקיימא לן דאסור לרבות בברכות בחנם כדמוכח ביומא [ע, א] ובסוטה [מא, א] 224 עיין תוס' מנחות לו, א ד"ה סח ותוס' חולין פז, א. וע' ר"מ פ"ז תפלה הט"ז. (וע' או"ז סי' קעו). , איכא למימר דכי אמרינן דאם בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא הני מילי כשמתכוין לצאת באותה ברכה אבל ודאי עיקר מצותו לצאת בכל אחד בברכתו הראויה לו 225 משמע שאם בירך על פרי האדמה בכונה להוציא גם פרי העץ שיאכל יצא וכ"ה בתר"י וכ"פ בשו"ע רו ס"ב, וברש"י משמע קצת דאפילו נתכוין לא יצא, וע' בשע"ת ומ"ב שם. .

פי' ובגמרא פליגי בה רב אמי ורב יצחק נפחא, מתניתין דפליגי רבי יהודה ורבנן אי בשברכותיהן שוות או לא, וחד מינייהו קאי כעולא דמוקי לעיל פלוגתא דרבי יהודה ורבנן בברכותיהן שוות, הילכך קיימא לן כותיה דהוו להו תרי לגבי חד, ובפלוגתא דמתניתין הלכה כרבנן 226 וכן דעת רה"ג (ברשב"א) ור"ח ור"מ פ"ח ברכות הי"ג וריטב"א פ"ג ס"ט וראבי"ה סי' קטז ואו"ז סי' קעו והשלמה וכתב שם שכ"מ גם דעת הרי"ף שסתם ולא פי' הלכה כמאן (ומ"מ הביא לדברי עולא לומר שאין חכמים חולקים על דין קדימה אלא טעמם דחביב עדיף וממילא כשאין חביב מקדים מין ז' ומוקדם בפסוק), אבל בה"ג ותוס' ותר"י והרא"ש וראב"ד ועוד ראשונים פסקו כר"י וכ"ה בטוש"ע. וברכותיהן שוות חביב עדיף, ואין ברכותיהן שוות חשוב בברכה עדיף וכדמוכח לעיל [לט, א] מעשה דבר קפרא.

אמר רב יוסף ואיתימא רבי יצחק כל הקודם בפסוק זה הוא קודם לברכה ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש. פי' בדליכא חד מינייהו חביב עליה טפי מאידך דאילו חד מינייהו חביב עליה הא אמרינן לעיל דלעולם בברכותיהן שוות חביב עדיף 227 לרבינו שפסק כחכמים, וכ"ה בר"מ שם, אבל להפוסקים כר"י מקדים הקודם בפסוק אף כשהשני חביב יותר. .