רא"ה על ברכות נז

פיסקא. רבי יהושע אומר מעין שמונה עשרה. מאי מעין שמונה עשרה רב אמר מעין כל ברכה וברכה. פי' כגון אתה חונן לאדם דעת 73 וכ"ה בפיה"מ וצ"ע דהול"ל חננו מאתך דעה בא"י חונן הדעת (וכ"ה בפיר"ח) דבעינן לשון בקשה ואתה חונן לאדם דעת לאו בקשה הוא אלא שבח וצ"ע. ועמ"ש לקמן מח, ב עמש"כ רבינו דמה"ת כל שמודה יצא ידי תפלה. ברוך אתה ה' חונן הדעת השיבנו אבינו אליך ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה וכן כולן. ושמואל אמר הביננו ה' אלהינו 74 ברי"ף לפנינו ליתא ה' אלהינו. לדעת את דרכיך ומול את לבבנו ליראתך לסלוח חטא 75 ברי"ף לפנינו ליתא חטא (ובגמ' ותסלח לנו). היה לנו להיות גאולים ורחקנו ממכאוב ודשננו בנאות ארצך והנפוצים מארבע 76 ברי"ף לפנינו, מארבע כנפות הארץ. תקבץ והתועים לדעתך 77 ברי"ף לפנינו, בדעתך. ובגמ' על דעתך. ישפטו. פי' התועים, שתעו ממקומם ולפיכך אין יכולין לדון, לדעתך ישפוטו, שישובו למקומם בלשכת הגזית המקום הנבחר ושם שכינה עמהם ומסכמת לדעתם 78 פי' רבינו למאי דגרס לדעתך, דהיינו שיכונו לדעת השם, וגורס ישפוטו שהדיינים ישפטו לדעתך, ואף לגי' על דעתך יש לפרש כן (וקרוב לזה פירש"י בפי' השני), אבל לגי' שלפנינו ברי"ף בדעתך א"א לפרש כן, ועיין בתר"י מה שפירש. ופירוש רבינו מכוון דהא עיקר הברכה הוא השבת השופטים וע"ש הפסוק ואשיבה שפטיך כבראשונה נתקנה, משא"כ לשאר פירושים. . ועל הרשעים תניף ידיך וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתיקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך טרם נקרא ואתה תענה 79 ברי"ף לפנינו נוסף, טרם נדבר אתה תשמע כי אתה עונה בכל עת צרה וצוקה פודה ומציל. ברוך אתה ה' שומע תפלה.

אמר רב נחמן אמר שמואל כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ ממוצאי שבת וימים טובים מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת אמר רב ביבי בר אביי כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ מימות הגשמים לפי שצריך לומר שאלה בברכת השנים. פי' ומיהו בגמרא מקשינן עליה דרב נחמן דלעיל וניכלליה מכלל הביננו ה' אלהינו המבדיל בין קודש לחול וסלקא בקשיא, ואורחא דרבוותא ז"ל זימנין דלא מדחו שמעתא בהכי 80 יעו' ברשב"א בשם רה"ג וברי"ף ורא"ש לעיל כו, ב ורשב"ם ב"ב נב, ב בשם ר"ח. כיון דליכא תיובתא לא ממתניתין ולא ממתניאתא אלא בטעמא בלחוד דילמא רב נחמן לא חזי ההוא טעמא, דכיון דתקון רבנן הבדלה דהיא ברכה בפני עצמה קבועה על הכוס ותיקנוה בתפלה דילמא כולה ברכה בעי במטבע שלה 81 פי' דהבדלה בתפלה אינו אלא מקום שקבעו לה לקיימה וכמו מבדיל על הכוס שהוא ברכה בפ"ע של הבדלה ה"ה בתפלה אינה חלק ומדיני התפלה אלא מטבע בפ"ע של הבדלה שמקיימו ואומרו בתוך התפלה (ועיין הערה 54). וצ"ע דלימא כל המטבע בכלל הביננו ה"א לדעת דרכיך וי"ל. , ואף על גב דלא אהדר רב נחמן וסלקוה בקושיא משום דמאן דמקשי שפיר מקשי ומכל מקום אפשר דלא איפריכא בהכי.

וכתב רבינו ז"ל וקא אמרי רבוותא ז"ל דהני מילי בשעת הדחק אבל שלא בשעת הדחק אין מתפלל הביננו. פי' ומיהו בגמרא אמרינן דאביי לייט מאן דמצלי הביננו במתא 82 לפנינו הגירסא מאן דמצלי הביננו, וכגי' רבינו כ"ה בב"נ ובכי"פ כמ"ש בדק"ס, ובתוס' הביאו דיש ספרים דמסיק וה"מ במתא אבל בדרך שרי. , וכותיה קיימא לן 83 מלשון רבינו משמע שכונתו לחלוק על הרי"ף דלהרי"ף כל בשעת הדחק מתפלל, ולאו דוקא כגון מהלך בדרך אלא כל שעת הדחק (יעו' ר"מ פ"ב ה"ב היה טרוד או דחוק או שקצרה לשונו וכו' ועד"ז בשו"ע קי, א) ולרבינו בדרך מתפלל לכתחלה ובעיר אף בשעת הדחק לא. ועיין בדברי רבינו ה, ב ולקמן ל, א. ובלשון שיטמ"ק כאן ודף ל, א משמע דבעיר אין יוצא בהביננו גם דיעבד וכדעת הא"ר במ"ב סי' קי, א. .

אמר רבי תנחום אמר רבי אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שאומרה בשומע תפלה והני מילי דאידכר מקמי שומע תפלה אבל אי לא אידכר בשומע תפלה מחזירין אותו ואם טעה ולא אמר הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס. פי' והא דאמרינן דכי לא אידכר בשומע תפלה מחזירין אותו פי' לברכת השנים שבה היא הזכרת שאלה, ולא סגי ליה באהדורי [ל]שומע תפלה כיון דאית ליה למיהדר, אלא לעיקר דוכתא הדר דהיינו ברכת השנים, ולא אמרינן דסגי ליה בדאמר לה בשומע תפלה אלא דוקא דאידכר מקמי שומע תפלה 84 הראשונים נחלקו בזה יעו' תוס' ותר"י ורשב"א ורא"ש ושאר ראשונים. .

ובגמרא אמרינן בפירוקא דהא מתניאתא דשני לן בטעה ולא הזכיר שאלה בברכת השנים בין יחיד לציבור דבציבור אין מחזירין אותו מפני ששומעה משליח ציבור, ואף על גב דבראש השנה [לה, א] אמרינן דשליח ציבור אינו מוציא הבקי הכא [ד]טעה שאני, ולאפוקי משאלה בלחוד, ודוקא נמי בששומע כל התפלה משליח ציבור מתחלה ועד סוף. ואף על גב דההיא פירוקא לא קאי מכל מקום כיון דאיתמרא האי סברא בגמרא נקטינן הכי, דאף על גב דפירוקא אידחי משום טעמי אחריני כדאיתא התם, סברא לא אידחיא 85 וכ"כ תוס' בשם בה"ג ושא"ר (והם כתבו מצד שהתפלל, ורבינו כתב מצד שטעה ועוד שאינו אלא בשביל שאלה ולא חסר לו מגוף התפלה, וע"ש היטב בדברי הראשונים ובב"י ססי' קכד, ועיין להלן הע' 129). .