רא"ה על ברכות קיז

אמר ר' יהושע בן לוי הרואה קשת בענן אומר ברוך זוכר הברית במתניאתא תאנא נאמן בבריתו וקיים במאמרו אמר רב פפא הילכך נימרינהו לתרויהו ברוך זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו.

על הרוחות. מאי רוחות אמר אביי זעפא. על הברקים ועל הרעמים אומר ברוך שכחו מלא עולם או ברוך עושה בראשית 90 עיין לעיל הערה 5. . ירושלמי על הברקים ר' ירמיה ור' זעירא בשם רב חסדא דיו פעם אחת בכל יום ר' יוסי במה אנן קיימין אם בטורדין דיו פעם אחת ואם במפסיקין מברך על כל פעם ופעם אתא ר' אחא בר חנינא בשם ר' חסדא. פי' ואמר לה בשם רב חסדא כדאמר לה ר' יוסי. אם בטורדין דיו פעם אחת בכל יום ואם במפסיקין מברך על כל פעם ופעם חיליה דר' יוסי מן הדא היה יושב בחנותו של בשם כל היום אינו מברך אלא פעם אחת היה נכנס ויוצא מברך על כל פעם ופעם. פי' ומאי טורדין ומאי מפסיקין, מפסיקין היינו שנתפזרו העבים בינתים, אבל בטורדין שלא הפסיק פזור העבים בין זה לזה דיו פעם אחת ביום 91 לכאורה נראה פירוש הירושלמי דר' יוסי פליג אדרב חסדא והקשה ממה נפשך דאם לא הפסיקו אף למחרת אינו מברך מחדש ואם הפסיקו מברך אף כמה פעמים באותו יום אכן בדברי רבינו מבואר דלא פליג ולפרושי קאתי דדברי רב חסדא בטורדין דאילו במפסיקין מברך על כל פעם ופעם (ועיין גירסת בעה"מ בירושלמי), וצריך להוסיף ע"ד רבינו דגם בטורדין הברקים והרעמים אינם אותם שהיו קודם (אף שהגשמים הם אותם גשמים) ולכן אע"פ דבים הגדול מברך לאחר ל' יום הכא מברך כל יום אף שלא הפסיקו מאתמול ולא נתפזרו העבים. והטעם שמברך דאף שלא הפסיקו משך הלילה חשיבי ליה כדבר מחודש בבוקר. , ולא דמי לרואה הימים וההרים והגבעות שאינו מברך אלא לאחר הפסקה של שלשים יום שלא ראה, דהתם שאני שהם מקומות קבועים בעולם ודיו בברכה אחת משלשים יום לשלשים יום לראייתו, אבל זועות ורעמים שהשניים אינן הראשונים עצמן צריך לברך על חדושן הואיל ומפסיקין בפזור העבים 92 עיין בראב"ד (על הרי"ף כאן) ובמג"א ריח סק"ה, ועמ"ש בפ"ו הע' 352. .