רא"ה על ברכות ק

אמר רבי יוסי ברבי חנינא מודים חכמים לרבי אליעזר בכוס של ברכה שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים מאי טעמא אמר רבי הושעיא בעינן מצוה מן המובחר.

תנו רבנן ארבעה דברים נאמרו בפת אין מניחין בשר חי על הפת ואין מעבירין כוס מלא על הפת. פי' שהוא קרוב לשפוך ממנו על הפת ונמאס. ואין סומכין הקערה בפת. פי' מהאי טעמא נמי. ואין זורקין את הפת. פי' בדוכתא דמאיס. וכשם שאין זורקין את הפת כך אין זורקין את האוכלין ודוקא במידי דממאיס אבל במידי דלא ממאיס כגון אמגוזי וחבושי ורמוני לית לן בה.

תנו רבנן ממשיכין את היין בצנורות לפני חתן וכלה. פי' בנשפכין בכלים דלא ממאיסי. וזורקין לפניהם קליות ואגוזין בימות החמה ולא בימות הגשמים. פי' משום דמאיסי.

אמר רב יהודה אמר שמואל שכח והכניס אוכלין לתוך פיו 228 חסר, בלא ברכה. מסלקן לצד אחד ומברך תני חדא בולען ותני חדא פולטן ותני אידך מסלקן לא קשיא הא דתני בולען במשקין. פי' דמאיסי אי פליט להו ולסלקינהו ולברך אי אפשר שאי אפשר לדבר בעוד משקין בפיו ולא חייבו לפלטן ולאפסודינהו 229 נראה שאין הפירוש שהתירו לו איסור הנאה בלא ברכה שלא יפסידם אלא כל עיקר איסור הנאה בלא ברכה כשיכול לברך אבל היכא דאנוס נהנה בלא ברכה (עמ"ש בפ"ו הע' 11) והכא נמי אנוס הוא כיון דשכח והכניס לתוך פיו ואינו יכול לברך, וכטעם זה כתב גם הראב"ד בהשגות פ"ח הי"ב אמנם דעתו שם דלא התירו אלא כשאין לו משקה אחר אבל כשיש לו משקה אחר חייב לפולטם, ורש"י והריא"ז כתבו הטעם שאי אפשר לפולטן משום איסור הפסד אוכלין וכן משמע כפירושם שהרי הסוגיא כאן מיירי באיסור הפסד אוכלים ולדעתם אסור לפלוט (וילה"ע על המג"א קעב סק"א שכתב לחוש לדעת הראב"ד הנ"ל ולפלוט היכא דאית ליה משקה אחר והרי לרש"י והריא"ז עובר איסור), ובשם הר"ח כתבו הרשב"א והרא"ש דכיון שהכניסם לתוך פיו נמאסו לשאר בנ"א ואידחו להו מתורת משקין ואין להקפיד על ברכתם אף היכא דיכול לברך ע"י הדחק (ודוקא במשקין שאין יכול לברך אלא ע"י הדחק לא הקפידו אבל אוכלים אף בנמאסו כיון דיכול לסלקם ולברך צריך לברך ובפסקי הרי"ד משמע דמשקין גרעי כיון דנתערבו ברוקו ובטלי מהויייתם, ויל"ע לענין אוכל שנשאר בין השינים לאחר אכילה), ודעת הרא"ש דמברך לאחר שבלע כיון דנזכר קודם שבלע ולא חזי לברוכי וכ"כ ההשלמה בדעת הר"מ שכתב דבולע ומברך בסוף וכן הבין הראב"ד בהשגות, אבל המאירי והמכתם ועו"ר מפרשים כונת הר"מ דמברך ברכה אחרונה וע"ע בכ"מ וב"י ובהגר"א סי' קעב. (וע"ע ברשב"א ובמכתם בשם הראב"ד דמברך אח"כ וכדעת רבינא, דראייתו נדחתה ולא עצם דינו, אבל בהשגות על הר"מ הדר ביה, וע' בראבי"ה שדן אם הלכה כרבינא, וע' משכנו"י או"ח סי' צג, וע' באו"ז הל' ק"ש סי' כה מה שחילק בין ברה"נ לבהמ"צ וע"ש עוד בהל' כיסוי הדם סי' שפז ובד"מ וש"ך ופר"ח ותבו"ש ויד יהודה יו"ד סי' יט). הילכך בולען. והא דתני פולטן במידי דלא ממאיס והדר מברך ואכיל והא דתני מסלקן במידי דממאיס, פי' אי פליט ליה. מידי דלא ממאיס נמי לא ליפלוט להו ולסלקינהו לצד אחד וליבריך תרגמא רב יצחק קרקוסאה קמיה דרב יוסי בר אבין משמיה דרבי יוחנן משום שנאמר ימלא פי תהלתך.