חידושי אנשי שם על יבמות א.

מהר"ן שפירא האי לא לצרר הוא גירסת הרי"ף דאילו בגמ' איתא ולא לצור ופי' רש"י מדכתיב בשני רישי"ן לצרור ולא כתיב לצור בחד רי"ש וגירסת הרי"ף ופירושו גם כן נכון מדכתיב לצרור בי"ו משמע לשון רבים וכן ראיתי באשר"י דפוס ישן כגירסת הרי"ף אך מהר"ר שכנא ז"ל כתב בצידו וצ"ל לצור כגירסת הגמרא:

ברש"י ונ"י חמותו שמת בעלה וכו' והא דלא מפרש רש"י דאיירי בנשא בת אחיו ואח"כ מתה הבת ואח"כ מת אחיו בלא בנים ונפלה אשת אחיו דהיינו חמותו לפניו לייבם נ"ל דמבואר בסנהדרין דף ע"ו פלוגתא ר"ע ור"י בחמותו לאחר מיתת אשתו וסבר ר"ע דאינה אלא איסורא בעלמא וכבר מבואר דף ג' ע"ב דאין פוטרות צרותיהן אלא דוקא בעריות שבכרת לכך א"א לפרש בחמותו לאחר מיתת אשתו. ובכתבי בגמרא הארכתי בזה יותר:

ר"ל מדאמר כמי שאינה בעולם משמע שהכיר בה ולא היתה קדושין בטעות אלא דהיא כמי שאינו בעולם אבל אי מיירי דוקא שלא הכיר בה וקדושין היו בטעות א"כ אפילו אי הוה כחשובה בעולם נמי. אלא ודאי דמיירי אפילו בהכיר בה ואשמועינן דאפילו הכי הרי היא כצרת ערוה שלא במקום מצוה ולהכי אמר כמי שאינו בעולם ודו"ק: