חידושי אנשי שם על מנחות יא.

ד"ת וא"ת אמאי לא דרשי' הכא כל דאיתנהו בלא תלבש איתנהו בגדילים דומיא דקדוש היום ומצה שהם חייבות מטעם היקשא דהא דרשינן סמוכים במשנה תורה לכ"ע ותירץ הרמב"ן משום דהיקשא דמצה וקידוש היום לא איצטריכא היקשא דקרא אלא לחייב נשים אבל הכא הא דרשינן הני סמוכים להתיר כלאים בציצית ולכן דין הנשים נניח אותו לפי כללנו דכל מ"ע וכו' וליכא לאקשויי דאין היקשא למחצה דלא אמרינן אין היקשא למחצה אלא לענין שילמד עליון מתחתון והתחתון מעליון על דרך הרי זה בא ללמד ונמצא למד ואע"ג דמהיקשא דלא תאכל עליו חמץ ילפינן נמי (דנשים חייבות) [דמצה באה דוקא מחמשת המינים] מיהו אפשר דעיקר היקשא לא בא רק לחייב נשים דדין חמשת המינין אף בלא היקשא ידעינן ליה דלחם עוני אמר רחמנא ולא מיקרי לחם אלא חמשת מינין ודוחק ובתוספות פ"ק דיבמות מאריך בזה: