חידושי אנשי שם על כתובות יב:

מהר"ם דבריו תמוהים דאי כדקא מוקים לה כר' יהודה א"כ בתרומה דאורייתא מדבר וכולהו מתני' מוקמינן לה בתרומה דרבנן וכבר פי' בו תוס' ודאי שהוא אומר שחלקו לו בתרומה דאורייתא אלא שאין עדותו מועלת אלא שנאכילהו אנן תרומה דרבנן והתוס' פירשו דבתרומה דרבנן דכיון שאין מעלין ממנה ליוחסין נאמן הקטן לחודיה להעיד בגודלו וא"צ גדול עמו שהרי מעלין לכהונה ע"פ עד אחד ובתרומה דאורייתא לתנא דידן דסבר כר' יהודה דמעלין ממנה ליוחסין אינו נאמן אפי' יש גדול עמו עד דאיכא תרי סהדי כשרים ובשאר מילי דרבנן דבעינן תרי סגי בזה ואחר כי כל הני דמתני' ובקיום שטרות דתנן לעיל דהוא ואחר מצטרפין. ומדהוצרך בתוס' לתלות בתרומה דאורייתא דאינו נאמן אפי' בגדול עמו משום דמעלין ממנה ליוחסין נ"ל להוכיח דלר' יהודה לאו דוקא מתרומה דאורייתא בזמן שהתרומה נוהגת במקדש מעלין ממנה ליוחסין אלא מתרומה דכעין דאורייתא כגון תרומת דגן תירוש ויצהר כיון דהוי (כעין) [בהן] כרת בזמן המקדש מעלין ממנה ליוחסין וכן יש להוכיח מעובדא דרבי העלה בן ע"פ אביו לתרומה ור' חייא אח ע"פ אחיו ללויה במסיח לפי תומו ומסיח לפי תומו אין נאמן אלא בדרבנן כדאיתא פ' הגוזל בתרא ומוכיח בגמ' ובתוס' דבענין שזה העלה זה העלה ועוד דבימי רבי לא הוי תרומה דאורייתא שהרי אחר החורבן היה לפר"י בפ' הערל וכדכתב הסמ"ג בשמו ולדברי רבינו משה בר מיי' דחלה ותרומה בזמן הזה דרבנן ומעתה יעלו דברי רמב"ם כהוגן שכתב בפ"כ מאיסורי ביאה דלתרומה דאורייתא בעינן ב' עדים ולפיכך מעלין ממנה ליוחסין ולעיל בשמעתין דרבי העלה בן ע"פ אביו הקשה עליו הר"ן ונ"ל שאינה קושיא:

שאין העדים נעשים זוממין עד שיזומו כולם ואם יעידו ב' אחים ויזומו נמצא אח נהרג על פי אחיו והתורה אמרה לא יומתו אבות על בנים:

נ"ל שר"ל שאין כאן (צורך) [צירוף] עדות אלא הדיין פוסק הדין ע"פ השטר שנחקר לו ומבורר בדעתו:

אבל אם עידי הקיום יכולין להיות קרובים לבעלי דינין פלוגתא דרבוותא הוא במרדכי והגהת אשר"י בפירקין ה"ר דוד מגינצבורג ובנו רבי משולם השיבו להכשר וכתב שכן כתב גם בא"ז וה"ר שמואל מבוניבורג פוסל וכתב שכ"כ האלפס ור"ח: