חלקת מחוקק על איוב ט:ד

ועוד טעם שני לבל אריב עמו בויכוח הלא מבלי ריב עמו רק במה שיש בלב שלא כרצונו יתברך במה שהוא חכם לבב יודע מה אנוש מיד הוא אמיץ כח לינקם כאשר עשה בבנים שעל אומרו אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם מהיותו חכם לבב מיד המיתם וא"כ אם על ההרהור הוא אמיץ כח לינקם אמור מעתה מי הקשה אליו ליש ולריב עמו וישלם שק"ו הדברים:

(ב) או יאמר אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר כי אם יחפוץ האח הנזכר לריב בטענות לא יעננו אחת מני אלף:

(ד) ואם לא אומר ותהיה טינא בלבי על הנהגתו הלא הוא חכם לבב ויודע מה שבלבבי ואמיץ כח ליפרע ואם בבואו והחלו ליפרע נטיח דברים חלילה יותר יכעוס באמרו שנקשה עצמנו נגדו ומי הקשה אליו וישלם: