חלקת מחוקק על איוב ו:כ

והנה יותר היא הבושה שמתביישים בעצמם באמרם איך דעה חסרנו לבטוח בנחל ולא ראינו את הנולד מהצרה עצמה שעליהם וזהו בשו כי בטח כלומר לבם ולא הזכיר הלב כי הנה הוא לבדו הבוטח ואחריו כל הגוף ימשוך והיה בל עמם על כך הס שלא להזכירו בפירוש לרמוז שהיה כלא היה בם ומי יתן ויבושו בעת יוכלו לתקן את אשר עותו כי אם כאשר באו עדיה של בושת ויחפרו מיד כי אין תקנה כמשל הזה קרה לי עמכם כי קודר הייתי בצרותי ובחרתי הסתופף בנחל אהבתכם כבא אל נחל שקנו כמוכם ששתקתם שבעה ימם וכוונתי שעמכם יתעלם שלג שקללתי מזלי כמורה כי לא ה' פעל כל זאת דלא עביד דינא בלא דינא כי צדיק אני אך המזל עשה והנה בעת זרמת דבריך נגדי נצמתי כדרך המווכחים לבלתי השיב עד תום כל מאמריך אך כאשר נתחממת והיית שבע רצון על אשר ענית ואמרת שלמה הייתי מצדיק עצמי מאל כאפוטרופוס לה' נגדי אז נדעכתי ממקומי ועליתי בתוהו לומר והותי במאזנים כו' ואסלדה בחילה לא יחמול ולמה היה זה רק שהבאתני אורח שלא היה מגמתי בו כרואה ארחות תימא תחת אחזו בהליכות שבא כן הייתי בדרך התיחס הדבר אל המזל והעתקתני אל דרך התלונן ממנו יתברך שעשה לי שלא כהוגן חלילה באמרך שהייתי מצדיק עצמי מהאל חס ושלום מה שלא יצא מפי פעל כן הביא לו ראיה: