חלקת מחוקק על איוב ו:י

ושמא תאמר כי גדול יהיה צער גיהנם שאחר הבצוע מאשר לי עתה וטוב טוב למרק פה וללכת נקי שמה על זה איני שם על לב כי אם ותהי עוד אחרי מות מאשר לי עתה תהיה לי נחמתי כי הלא עתה שהצער הוא לגוף ואסלדה בחילה לא יחמול מה שאין כן שם שהעיקר הוא לנפש כי הוא יתברך יחמול כי חלקו היא ובכלל דבריו כוון כי לו היה חליו שחפת או קדחת שורף בלי חיל וכאב החריש אך הם שני הדברים יחד וזהו ואסלדה בחילה והנה ממוצא דבר הוא יורה כי עון לו אלא שחפץ שימרק שם מבעולם הזה והנה באמת אין זה דעת איוב כי אם שזך הוא בלי עון ופשע על כן אמר הנה כל זה שאמרתי לא שאני מכיר בעצמי שחטאתי וצריך יסורין למרק רק אני דובר בהנחתך כי לא כחדתי אמרי קדוש שאמרת שאמר לך אליפז אותו המלאך הקדוש שדובר בך עלי האנוש מאלוה יצדק ולדבריו אני אומר וז"א אמרי קדוש ולא אמר אמרי אלוה או אל. או יאמר ומי יתן ויואל אלוה וידכאני כלומר על יד עצמו ולא על ידי השטן גם שיתר ידו ויבצעצי לשנים הגוף והנפש כי הלא גם שותהי עוד תהיה נחמתי היות על ידו יתברך כי לא יבצר ממנו צד חמלה כי עתה על ידי השטן ואסלדה בחילה לא יחמול משא"כ הוא ית' כי מרחם הוא בהיות על ידו כי לא כחדתי כבקודם: