חלקת מחוקק על איוב יט:י

ושמא תאמרו שאיה איפה שכלי שכל כך אבדתיו מהר דעו אפו כי לא היה רק מעט מעט ולפי חומר הצרה הייתי הולך ומתפקר כי הנה בתחלה יתצני סביב חוץ מגופי על יד שבא ואש מן השמים וכשדים ומיתת הבנים ועם כל אלה לא נתפקרתי כי לא אבדה תקותי ותוחלתי כי הלא ואלך אנה ואנה כלומר כי בראות את עצמי מתהלך יכול לחוג ולנוע היה לי גופי לשלל וז"א ואלך וגם לא נמנעתי מלתוש ולחקור אם אבדה תקותי אם אין וזהו ויסע כעץ תקותי כלומר כעץ הוא האילן שיסע וינוע אך עיקרו תקוע ומושרש בארץ כן תקותי החלה להתנועע בהרהורי לבי אך לא יבצר מהיות עיקרו תקוע בלב בצד מה: