חלקת מחוקק על איוב טז:יג

שכל בני חילו יורו בי חצים ומות בכל אבר ואבר וזהו יסובו עלי רביו בעלי חצים כל אחד ירה בי חץ והוא מאמרו למעלה כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שותה רוחי והוא כי כל אבעבועות השחין היה בעיניו כעקיצת חץ בעלת חמת ארס שחמתם שותה רוחי ואמר עתה כי בעלי חצים של שטן הם שירה כל אחד חצו ופירש מה שאמר ויקימני לו לשון קימה ולא ויציבני לו למטרה והוא כי לא הניח יורו חצים במקום ממית כדרך המורים אל המטרה שמתקלקל ונהרס וחוזרים לתקן כ"א ויקימני שהיה בדרך תהיה לי קימה תמיד והוא כי יפלח כליותי ולא יחמול שהוא מקום שאין נקב החץ ממית בו כמפורש בשחיטת חולין שעל כן ניקבה הכוליא כשר ומי יתן ישפוך לארץ מררתי שאמות בדבר ואז ינוח לי וז"א יפלח כו' ישפוך כו':

(יב) או שעור הענין מה שאמרתי יסגירני אל אל עויל הוא כי שלו הייתי כו' ושמא תאמר היתכן יניח הוא יתברך את כל ב"ד ש"מ שיחד יתחברו לזכותך ויסגירך אל עויל של תתמה כי הלא ויקימני לו לעויל הוא יתברך למטרה שתחת אשר רצה להשטין על ישראל עמו ולהכותם ירה חציו עלי:

(יג) ומה שאמרתי ועל ידי רשעים ירטני הוא כי יסובו עלי רביו בעלי חצים סיעתו של שכון ויפלח כו' כמדובר בקודם: