חלקת מחוקק על איוב טו:לה

והטעם כי הרה עמל כי אם אחניפך לומר כי עמל אתך כי צדיק אתה מהריון דברי יולד און שתטיח דברים כלפי מעלה וגם שהמרגיל עצמו לשנות מפני השלום בטנם תכין מרמה שתלמד לשונם דבר שקר כענין בנו של רב בשנותו בין אביו לאמו מפני השלום:

(לד) או יאמר כי עדת חנף כו' שחוזר אל מה שקרא איוב תגר על חבריו שהיו עושים חוצף לפניו יתברך באמרם כי רשע בדינו היה איוב לבל יראה שהיה הוא יתברך עביד דינא בלא דינא חלילה באמרו למעלה אך דרכי אל פניו אוכיח גם הוא כו' כי לא לפניו חנף יבא שאמר זה שאני אומר כי צדיק אני אוכיח שהוא יתברך גלוי לפניו שכך הוא וזה יהיה לי לישועה כי יחזיק לי טובה שאיני מחניף כי לא לפניו חנף יבא על זה השיב לו אליפז ואמר הנה ברחת מרעה אחת ונפלת בגדולה הימנה כי הנה עונש החנף הוא היות גלמוד כי עדת חנף גלמוד ונפלת בשחת עמוק מזה שהוא להשחיד את קונך לאמר כי במה שמדתו אהבת האמת ושונא חונף יהיה לך לישועה שיחזיק לך טובה ולא ראית כי עונשך גדול כי הנה אש אכלה אהלי שוחד שהוא קשה מעונש החנף ולמה חשבת כזאת על ה' יקח שוחד חלילה:

(לה) ואחר אומרו כי השוחד קשה מאד נתן טעם ואמר טעם אל עונש הדיין המקבלו והוא כי בתחלה מורה היתר באמרו כי לא לעות דין מכוין רק שכר עמלו שמתבטל ממלאכתו לדונו וזהו אומרו הרה עמל ואחר כך ימשך שוילד און לעות הדין ועוד שאחרי כן בטנם של הנותן שוחד והדיין תכין מרמה שהוא אם ישאלם איש איך זכה בדין והוא בלתי זוכה לפי ענינו יכינו מרמה לרמות ולומר דברי אשר לא כן לחפות על הדבר נמצא זולת העוות דין והגזל יש גם עון מרמה וגנבת דעת: