חלקת מחוקק על איוב טו:טז

ולא עוד כי אם מלבד היותך אנוש חומרי וגם ילוד אשה עוד לך שתי חסרונות והם מאין באת ולאן אתה הולך כי באת מטפה סרוחה ועתידה להעשות רמה ותולעה וזהו אף כי נתעב ונאלח לומר וכ"ש שזולת היותך אנוש וילוד אשה גם אתה נתעב בא מטפה סרוחה וגם נאלח ע"י רמה ותולעה ושמא תאמר מה מצאת בי עול כי גם כל דברי שאגתו הנה כתבנו למעלה כי גם שלכאודה יראה כמטיח דברים סובלים פירוש שהם דברים צדיקים ואם בפסוק אחד יראה איזה קושי בפסוק שאחריו מתקנו לז"א הנך איש שותה כמים עולה שאתה מגלה דברי עולה ומיד אתה שותה ומבליע בנעימות העולה כמי שמים לפניו ושותה אותם תוך גופו בקרבו. או יאמר אף כי נתעב כו' לומר הלא אמרתי כי גם אם צדיק אתה לא יבצר ממך עון אשר חטא כ"ש כי הנה סופך יוכיח על תחלתך כי הנה אף כי נתעב בשחין ונאלח שאתה מתמסס לא הספיקו יסוריך אלה להכניעך כי אם אתה איש שותה כמים עולה כי כמי שלהתקרר מחמימות השחין שהוא נתעב ונאלח שותה מים כדי שאז ינוח לו כן לנוח אתה שותה עולה להטיח דברים ומה גם עתה בהיותך במעלתך שודאי לא נכנע היית ותחטא:

(יב) או יהיה שעור הענין הלא אמרת לפניו יתברך הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק והנה אין זה כי אם שזדון לבך השיאך ומה יקחך לבך שערבת אל לבך לכך ומה ירזמון עיניך מה ראית איזה רמז בהשגת עיניך במראה נבואה:

(יג) שעל זה בטחת כי תשיב אל אל רוחך הוא כל מה שבלבך ורוחך והוצאת מפיך מלין כלומר מלין וענין אין:

(יד) ולא שמת אל לבך כי מה אנוש כי יזכה כו' שערבת אל לבך לומר שחפצת לערוך משפט עמו והן בקדושיו כו' אף כי כו':