חלקת מחוקק על איוב יב:טו

ושמא תאמר כי אינו קושיא כי לא יגלה דעתו יתברך עד יאמרו הם ועל כן יסכלו מה הוא דעתו אין זו טענה כי הלא לו הונח שיבצר מהם רצונו הלא לא יבצר מהם מה שיראו כמעט בפירוש והוא כי הנה אביא לך ממקום אחר ומזה תדין על השאר והוא כי הן יעצור במים וייבשו והוא כי הנה למדנו מרבותינו ז"ל כי על ימי הבריאה ידבר והוא כי היה כל העולם מים במים אלא שדרך בהם בב' שלישי העולם וייבשו משם ונקוו בשליש אחד נצבים כמו נד וזהו וייבשו שהוא בשני השלישים שנשארו יבשה ושלישים ויעמדו כנד ועל ידו נקבעו להיותו בלתי נשפך לכסות הארץ עד שאחר כך וישלחם ויהפכו ארץ כמו שאמרו ז"ל על פסוק הקורא למי הים וישפכם וכו' שהוא בדור אנוש שהציף שלישו של עולם ויאמר לפי דרכנו הנה אין לומר כי הבית דין של מעלה לא יגלה להם מה רצונו יתברך לגזור ועל כן יענו דעתם תחלה זה לא יתכן כי הלא ראו כי מימי בראשית העמיד המים כמו נד גבוהים להיותם מוכנים להציפם על הארץ בדור האנוש ואם כן כאשר בא לגזור הגזרה ההיא בדור ההוא איך בקבצו בית דין יערבו אל לבם לזכותם והלא ידעו רצונו יתברך מאז הציב המים כמו נד ומה גם לרבותינו ז"ל שאמרו שהוא פירוש מקרא שכתוב יקוו המים אל מקום אחד יקוו למה שאני עתיד לעשות בהם שהוא שהגביהם לשופכם ולא נעלם פירוש הכתוב מבית דין של מעלה אך אין זה כי אם שאינו מקהיל לקבל עצתם כדברך צופר או שעור הענין ראה כי אין הוא יתברך מניח הדבר בספק עד ידונו הבית דין כי הלא מאז ברא העולם עצר את המים והציבם כמו נד כדי שיהיו מזומנים לשלחם בדור אנוש שיהפכו ארץ ואם היה צריך בבא אל הפועל להעמיד בית דין אין הכין החרב מאז ואולי הבית דין לא ידונו לחייב הגזרה ההיא אלא ודאי שהוא יחתוף ומי ישיבנו: