כשיבא מצוה לאדם לעשות, אזי ידע שנגזר עליו גזרה מן השמים, ונזדמן לו מצוה זו כדי להציל אותו, כמובא בזוהר (ח"ג קי: קיא.) שנתן פיתו לעני ונעשה לו נס מן השמים, לכן יראה לעשות כל מצוה שיבא לידו בשמחה שזכה להיות מהעובדים השי"ת, ותשקול היסורים וההזיקות בכף מאזנים נגד עונך: