חיים וחסד תקכט

הנה יש מקום באדם שנכללין בו כל כחותיו ומחשבותיו ונקרא קוץ, ושם אין התפשטות כלל. וגם יש מקום שנקרא חכמה שנקרא יוד, ושם גם כן עדיין אין התפשטות, אבל משם ולמטה בא היוד בהתפשטות שהוא במילוי יוד, ומחכמה נמשך להבינה שהוא הלב, ונקרא מצרף, שמצרף האותיות, כמ"ש (תהלים כו, ב) צרפה כליותי ולבי. והבינה נקרא ה', שמצטרף הה' מוצאות הפה, ואח"כ נמשך לו עיזקין ונקרא ו' שהוא המשכה, ואחר כך בא לדיבור שנקרא ה' והוא הויה שלימה. וז"ש (שם קלח, ב) הגדלת על כל שמך אמרתך, שמחמת שבא בהצירוף ובפרטים הרי נתגדל השם, מה שאין כן כשהיה נכלל בהקוץ ובאמת, שכל אלו הפרטים היו נכללין בהקוץ בהקדמות רק שלא היו ניכרין מחמת דקותם עד שבאו בהפרטים: