ה' בחכמה יסד ארץ וגו' (משלי ג, יט). וקשה הלא החכמה יותר עליון ממדת התבונה, והיה ראוי להבראות בה השמים שהוא במדריגה עליונה ממדת הארץ, שמים הוא תפארת והארץ הוא מלכות. אלא אדרבה מחמת שהתבונה מדריגה תחתונה מהחכמה לא היתה יכולה להשפיל את עצמה ליסוד הארץ, רק החכמה. וזהו (זהר ח"ג רנח.) אבא יסד ברתא: