חיי מוהר"ן רפד

(מד) פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר שֶׁעַל יָדוֹ יְכוֹלִין לְהָבִין קְצָת גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ. הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין גְּדֻלַּת הַשָּׂגָתוֹ עַד הֵיכָן עַד הֵיכָן זָכָה לְהַשִּׂיג פִּלְאֵי פְּלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת שֶׁלֹּא הִשִּׂיג שׁוּם נִבְרָא וְכוּ' וְאַף־עַל־פִּי־כֵן מָה אֲנִי, הֲלֹא אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי רַק חֲתִיכַת אָדָם, מִזֶּה יְכוֹלִין לְהָבִין וְלִלְמֹד אֲלָפִים קַל וָחֹמֶר לִגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וּבֶאֱמֶת מִי שֶׁזָּכָה לְהַכִּיר אֶת גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה הָיָה מִשְׁתּוֹמֵם וּמִתְבַּהֵל מְאֹד מִגְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. כִּי עַל־יְדֵי גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה יָכוֹל לְהָבִין קְצָת כְּפוּם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ אֶת גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ: