חבצלת השרון על דניאל ה:יב

ואולי תאמר שאם לא לאלהים חשבו איך קראו בלטשאצר כשם אלהי כי לא למען זאת קראו בלטשאצר כי אם כל קבל די רוח יתירא ומנדע וכו' על כן על יפי חכמתו מלכא שם שמיה בלטשאצר וז"א כל קבל וכו' די מלכא שם שמיה בלטשאצר כי חכמתו הסבה די מלכא שם שמיה וכו'. ובאומרו כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה שמעתי אומרים בשם קדמונים שאמרה כען דניאל תקראנו ולא בלטשאצר ואז פשרא יחוא שאם לא כן יחוש בל יראה שעל הקרא בלטשאצר כשם אלהך היתה חכמתו בו כי הוא לא כן ידמה ועל דרך זה יתכן לומר כי אחרי אומרה כי נ"נ שם שמו בלטשאצר חששה פן יאמר המלך אולי משפע שם הבעלים אשר עליו נתחכם אז יותר ועתה אשר לא יקרא כה בימים האלה כמאז אבדה חכמתו על כן אמרה לא כן הוא כי כען דניאל יתקרי ולא בלטשאצר ופשרא יהחוה כי עודנו מחזיק בחכמתו וככחו אז כחו עתה כי עוד טעמו בו וריחו לא נמר:

עוד אחשוב בדרך הזה להמשיך הכתוב כלו על זה נכון מאד והוא כי תתן טוב טעם לשבח אל היות חכמתו בלתי נקנית על דבר שם הבעלים אשר נקרא עליו באומרו כל קבל די רוח יתירא וכו' השתכחת ביה בדניאל די מלכא שם שמיה בלטשאצר וכו' לומר אלו לא נמצא בו יתרון דעת החכמה כי אם אחרי אשר הוסב שמו בלטשאצר היה מקום לטעות ולומר אולי משם נמשכה לו חכמתו ותגרע ממנו כען אשר דניאל יתקרי ולא בלטשאצר אך ונהפוך הוא כי ראה גם ראה כל אשר נמצא אתו בעוד שמו דניאל היה כי על כן נקרא בלטשאצר והוא די רוח יתירא ומנדע ושוכלתנו פשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת ביה בדניאל כלומר בעוד שמו דניאל די מלכא שם שמיה בלטשאצר על דבר כל הנמצא אתו באופן כי רוב חכמתו היתה סבת די מלכא שם שמיה בלטשאצר ולא שהקרא שמו בלטשאצר היתה סבת חכמתו ובכן גם כען אשר דניאל יתקרי פשרא יהחוה כי לא יגרע ערכו באשר הושב עליו שמו הראשון כי גם כל חכמתו היתה אתו מאז נקרא דניאל כהיום הזה וזה דרך ישר ונכון בעיני וגם על פי דרכה באמרה וביומי אבוך נהירו וכו' הוראת גודל חכמת דניאל והוא כאשר כתב למעלה ביפי חכמתו של נ"נ שהוא היה המנסה את דניאל וחבריו כאשר הובאו לפניו כי גדלה חכמתו מאד וע"כ אשר בימיו ימצא חכם גדול יגדל חין ערכו וההוא יקרא גדול החכמה ע"כ אמרה ראה נא גודל חכמתו כי ביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת אלהין השתכחת ביה: