חבצלת השרון על דניאל ג:ל

והנה היה מקום לחשוב על המלך לאמר כי להיותו כושה? קלון על אשר העזו פנים נגדו ונגד אלהיו עשה בערמה לפאר לרומם את אלהי ישראל ואשר משרתיו שדרך מישך וכו' עשו יפה בעתו די התרחיצו עלוהי ומלת מלכא שניו כי לית אלה יכול להצלה כדנה אך מי יודע אולי לא כן לבו עמהם כי מרו את דברו ויבזוהו בקהל רב ולא יבצר היתה בלבו שומה ורבה משטמה על כן להורות לעין כל כי כפיו ולשונו כן לבו ברוממות אל בגרונו וששדרך מישך וכו' לבבו שלם עמם כאשר דבר על כן באדין מלכא נ"נ הצלח וכו' כלומר באדין בלי איחור כי אם אז בעת שהלבינו פניו הצלח אותם וינטלם וינשאם במדינת בבל כי אין מקום לומר כי גם זה עשה לחפות כי כולי האי לא הוה עביד: