חבצלת השרון על דניאל ג:י

אנתה מלכא שמת טעם וכו'. הנה הרשעים ההם חכמים המה להרע ויבקשו לשלוח יד אל אצילי בני ישראל ומדאגה מדבר פן ימאן המלך לאבדם אחר יכפם יעשו חפצו כי יאמר לא מות ימותון כי לא נגזר אומר לשרוף באש את אשר לא יכרע ולא ישתחוה כי אם בהשמיע כל כלי שיר אשר פרט כרוז המלך אך לא בהעדר א' מהנה כאשר היה כי סומפוניא לא היתה ביניהם על כן המתיקו בפיהם רעה למשכם ברשתם ולאבד מנוס מנהם מאור כשדים באמרם הן אמת כי אנתה מלכא שמת טעם די כל אנש די ישמע וכו' וכללת בם סומפוניא אשר לא נהיתה בעת ההיא: