פ' הוציאו לו ס"ג ע"א ד"ה שלא תתחיל לא ידענא מאי קאמר וכו' דילמא האי ברייתא איהו נמי תני לה וכו' א"נ י"ל הנך תרי ברייתות לא מיתניא בי ר"ח ור"א ומייתי מהא דמיתני' בי ר' חייא עכ"ל ותימא לי דאישתמיט להו דמשנה היא בפ' ששי דמס' תמיד ובזה אין צורך לכל מה שכתבו בדיבור זה וצ"ע: