חפץ חיים על ספרא, צו, פרשה ט ה

(ה) יכול אף שמתו. אחר שהפרישן או שהפילו שהנפל ישרף גם הוא:

ונטמאו בחוץ. כ"ז הוא בכלל שפסולן שלא בקדש ואינן בשריפה אלא בקבורה ואף דמבואר לעיל בסוף פ"ח דאם נטמא בחוץ ישרף מבחוץ – אפשר דשריפה בחוץ שלא בקודש כקבורה חשיבה. ויש גורסין "שנשחטו בחוץ":

תלמוד לומר הוא. "כי קודש הוא", משמע דוקא אותם שפסולן בקדש לאפוקי אלו:

ר' יהודה אומר יכול חטאת העוף וכו'. טעמו משום דכולהו פסולי הקדש מנותר דמילואים קמרבינן להו דהאי "לא יאכל כי קדש הוא" במילואים כתיב. הלכך דומיא דמילואים בעינן דודאי קדשים נינהו ולמעוטי הנך דעל הספק באו מתחלתן:

וחולין שנשחטו בעזרה. לאו קדש נינהו ותנא קמא סבירא ליה כיון שנשחטו בעזרה בזבח פסול מיחלפי וכדעת ר"ש בתמורה סוף פרק בתרא: