חפץ חיים על ספרא, צו, פרשה יא ז

(ז) או אינו אומר שלמיו אלא לרבות. הגר"א לא גריס ליה עד "וכשהוא אומר", וכן בדין דאי ס"ד דשלמים לא אתי למעוטי אלא לרבויי ולא מימעט ליה אשם מצורע דטעון תנופה מקל וחומר כדאמרן, אם כן זבחי שלמי צבור נמי לא צריכי קרא לרבויי דמהאי קל וחומר גופא נפקא כדבסמוך בהלכה ח'. וכן שלמים הבאין מחמת פסח נמי לא צריכי "שלמיו" לרבויי דכבר נפקא ליה לעיל (ויקרא דבורא דנדבה פי"ח הלכה ד) מקרא אחרינא עיי"ש. אלא ודאי לא גרסינן להא מילתא כלל ופשיטא לן ד"שלמיו" למעוטי אתי כנ"ל:

מזבחי שלמיכם. דכתיב "תרומה לכהן מזבחי שלמיכם" דהוא לשון רבים לרבות על שני כבשי עצרת: