חפץ חיים על ספרא, צו, מכילתא דמילואים א ו

(ו) הכי גרסינן מלמד שנעשה משה סגן לאהרן [הגר"א]. כמשנה המשמש למלך:

והוא היה מפשיטו. במותו כבסמוך

והוא היה מלבישו. בימי המלואים:

וכי האיך היה משה יכול להפשיט את הבגדים כסדרן והלא העליונים..תחתונים לעולם. פירוש: לפי שראינו מן המקרא שלא מת אהרן עד שראה אלעזר לבוש בגדי כהונה, וכי אפשר שיהא אהרן עומד ערום עד שלבש אלעזר כל שמונה בגדים?! ואם תאמר ראשון ראשון שהיה אהרן פושט היה אלעזר לובש – נמצא אם כן הבגד שהיה עליון לאהרן היה תחתון לאלעזר. ואי אפשר לעשות כן; שהעליונים צריכין להיות עליונים לעולם. אלא מעשה ניסים עשה לו המקום שבגדי שכינה נלבשים תחתיהם כדמסיים בברייתא:

אלא אלו מעשה נסים שעשה לו הקב"ה. כן צריך לומר. ותיבת "שעשה משה" נמחק. וגם בילקוט ליתא:

וילבש אותם את אלעזר בנו וכי האיך היה יכול משה להלביש את אלעזר בגדים כסדרן. פירוש: הלא מוכרח על ידי זה אהרן להמתין ערום עד שילביש לאלעזר כל השמנה בגדים:

שלבשו. רוצה לומר לאהרן:

בגדי שכינה תחלה למטה. היינו קודם שפשטן לבשו תחלה בבגדי שכינה למטה מבגדיו כדי שלא יעמוד ערום. ובאמת היינו הך דלמעלה בברייתא שמפרש הפסוק של "ויפשט משה" עד "וילבש אותם" והן שתי נוסחאות, ובטעות נכתבו שתיהם. [וביש ספרים לא כתיב רק הנוסחא הראשונה לבד עד "וילבש אותם"]:

אכן יש קצת נפקא מינה בין שתי הנוסחאות. לנוסחא הראשונה לא נזדמן לו בגדי שכינה אלא לאחר שהפשיטו נתלבש תחתם בבגדי שכינה. ולנוסחא השניה נתלבש בבגדי שכינה תחלה למטה מבגדיו קודם שהפשיטן. [כל זה מפירוש הראב"ד. וידע הקורא שיש טעות סופר בסוף דבריו וצריך לומר שם "וכך נראה לי. ומכל מקום לכולי עלמא לא נלבשו וכולי", והתיבות שבינתיים טעות סופר, ומחמת זה נשתבשו איזה אחרונים בדבריו והשיגו עליו] ועיין בהגהת הגר"א דעתו בענין זה: