חפץ חיים על ספרא, צו, מכילתא דמילואים א כג

(כג) אין לך דבר ודבר שאין בו מצוה למקום. כלומר כמו שמצינו בשאר דברים שכל המתנות שהקב"ה נותן לאדם ציוה עליו שיעשה ממנו מצוה למקום - כך השלמים, אף על פי שהן נאכלין לבעלים - הפריש מהם חלק לעצמו שיהיו מקטירין לפניו. ובפסיקתא מסיים "לפיכך צריך אדם שיהא ממנו מצוה למקום בכל יום ויום":