חפץ חיים על ספרא, צו, פרק ח ז

(ז) ר' אליעזר. לא אזיל בתר מקום שאירעה הטומאה כלל אלא בתר הטומאה אי חמורה אי קלה:

ר' עקיבא. ס"ל מקום שאירעה הטומאה לא שנא קלה לא שנא חמורה שם שריפתן:

כל שטעון שריפה וכו'. אין הענין הזה מדבר בפסולי חטאות החיצוניות אלא בפרים הנשרפין, שמצוה להזות דמם לפנים ליתן לא תעשה על אכילתן ולומר על פסוליהן שהן נשרפין לפני הבירה שאותן שהן נשרפין כמצותן שלא נפסלו חוץ לשלש מחנות הן נשרפין וכאן הוא אומר "בקדש באש תשרף" משמע ששריפתן בקדש אלא ודאי בפסוליהן קמיירי שהן נשרפין בבית הבירה:

ליתן לא תעשה על אכילתן. בין כשרין בין פסולין דבמקומן לא נאמר לאו על אכילתן וכתבו כאן:

לפני הבירה. פעמים בעזרה פעמים בהר הבית. עיין בזבחים (דף קד:):

אמרו לו מנין. פי' לדבריך מנין לחטאת חיצונה שנכנס דמה לפנים וכו':

אמר להם מהן לא הובא את דמה וגו'. ומתמה משה על ששרפוה בני אהרן – משמע שאם הובא בדין שרפוה: