חפץ חיים על ספרא, צו, פרק ח ד

(ד) צ"ל אמר ר"א נאמר כאן לכפר בקודש ונאמר להלן לכפר בקדש :

האמור להלן. גבי "וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקדש" (ויקרא טז, יד) שמזהיר לפרוש מן ההיכל בשעת הקטרה:

בשלא כיפר. ד"בבואו לכפר" משמע מתחלת ביאת המכפר הוזהרו חביריו לפרוש:

אף לכפר האמור כאן. בדם שנכנס נמי מתחלת הבאתה ע"מ לכפר משמע שנפסל:

ונאמר להלן לכפר בקדש. דר' שמעון גמר מקרא "ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקודש":

מה וכו' שכבר כיפר. הכתוב מדבר דהא שריפה בתר כפרה היא:

אף לכפר בקדש האמור כאן שכבר כיפר. שנתן ממנו על המזבח הוא דמיפסל אבל בהכנסה גרידא לא מיפסל וע"ש בגמרא טעם לכ"א אמאי לא אמר כחבירו:

ואם הכניס שוגג כשר. פי' אף על פי שכיפר [גמרא]: