חפץ חיים על ספרא, צו, פרק ו ח

(ח) נטמא חוץ לקלעים. ואין להכניס דבר טמא לעזרה:

קורעו ונכנס וכו'. ופריך בגמרא בגד אמר רחמנא שיהא שם בגד עליו בשעת כביסה ומשני דמשייר בו כדי מעפורת דמטומאה טהור כיון שנקרע רובו וכשמשייר בו כדי מעפורת שהוא רוחב סודר שאינו מבדיל את הקרע ע"פ כולו לחלוק את הקרע לשתים עדיין ראוי לחברו ושמו עליו ו'בגד' קרינן ביה:

נטמא חוץ לקלעים נוקבו וכו'. בגמרא פריך כלי אמר רחמנא והאי לאו כלי הוא. ומשני דנקיב ליה בשורש קטן דעדיין כלי הוא לכמה דברים כדאיתא בשבת (דף צה:):

נכנס ומורקו ושוטפו וכו'. דכתיב "ואם בכלי נחשת בושלה וגו", וי"ו מוסף על ענין ראשון:

הכי גרסינן נטמא חוץ לקלעים פוחתו ונכנס ומורקו ושוטפו במקום קדוש. כן הוא במשנה וכן היה גירסת הראב"ד והר"ש והקרבן אהרן, וכן הוא בהגהות הגר"א. והטעם שאמר בזה פוחתו דכלי מתכות אינו נטהר מטומאתו בנקב כל דהו אלא בנקב גדול והכא פריך נמי בגמרא דהא בעינן כלי בשעת מריקה ושטיפה וליכא. ומשני דרציף ליה מרציף, פי' שחוזר ומרדדו עד שיסתם הפחת ואף על פי כן טהור מן התורה: