חפץ חיים על ספרא, צו, פרק ד ד

(ד) דנים מנחת יחיד. מנחת מחבת של כה"ג:

ממנחת יחיד. מנחת נדבתו:

הכי גרסינן ואל תוכיח מנחת נסכים שאינה מנחת יחיד ואינה באה בגלל עצמה וכו'. שהיא באה עם הזבח. ובגמרא (מנחות נא, א) מקשה אמרת בשמן להוסיף לה שמן (יתר מכפי הרגיל בשאר מנחת נדבה) והדר אמרת נילף ממנחת נדבה שיצטרך רק לוג אחד כשאר מנחת נדבה ואם כן בזמן למה לי? ויש על זה כמה תירוצים בגמרא, עיי"ש: