חפץ חיים על ספרא, צו, פרק ג ב

(ב) אינן רשאין לחלק אלא מותר. פי' אין להם לחלק את המנחה ביניהם עד לאחר מתנת קומץ לאישים:

את כל הקדשים. כגון חטאות ואשמות שלא חלקו קודם מתנות האישים:

יכול אף הפסולה במחלוקת. יחלקוה ביניהם וכל אחד ישרוף חלקו [הר"ש]:

תלמוד לומר אותה. כצ"ל (הגר"א), וכן איתא בפסיקתא זוטרתי וגם בפרשתא ב' לעיל ברייתא ד' איתא "אותה – כשירה ולא פסולה":

הכשירה ולא הפסולה. דהאי "אותה" אדלעיל קאי דאיירי הפרשה במנחה כשירה:

יכול אף אם חלקוה תהא פסולה. כצ"ל, ור"ל דהיינו שחלקוה קודם מתנת האישים: