חפץ חיים על ספרא, צו, פרק יא ו

(ו) מחצה לחלות. לבוללן:

ומחצה לרקיקין. למשיחה ומושחן וחוזר ומושחן עד שיכלה שמינית הלוג שלה:

כמין כי. כ"ף יוונית קרווין בלשונני כי. וטובל אצבעו בשמן ומושח על הרקיק:

לתודה. היינו חציו לרבוכה וחציו לחלות ורקיקין [רש"י בפרק שתי מדות]:

ורביעית שמן לנזיר. לחלות ורקיקין שבו:

ואחד עשר יום שבין נדה לנדה. בין סוף נדה לתחלת נדה שמשכלו ימי נדה אינה חוזרת להיות נדה לישב לראיה אחת ששה והוא בין ראתה בהן בין לא ראתה עד שיכלו י"א יום ואותן י"א יום דין אחד להם שהרואה בהן ג' ימים רצופים הרי זו זבה וצריכה שבעה נקיים והרואה בהן יום אחד או ב' ימים שומרת יום אחד: