חפץ חיים על ספרא, שמיני, פרשה ט ז

(ז) לרבות כלי עצם. הנוגע בהנבילה יטמא:

ומה אם העץ שאביו טהור. כלומר עד שלא נעשה כלי העץ טהור ואף על פי כן כשנעשה כלי מטמא. עצם מן הבהמה – שאביו טמא (שהרי הבשר שהוא אביו של עצם מקבל טומאה) – אינו דין שהכלים הנעשים ממנו יקבלו טומאה:

שהוא מכשיר בבית המנוגע. פירוש כגון עץ הארז. וכיון שיש לו שייכות בענין טומאה דין הוא שיהו הכלים הנעשין ממנו מקבלין טומאה:

ר' ישמעאל אומר. דאינו צריך, הרי הוא אומר "כל מעשה עזים תתחטאו" אפילו מן הקרנים שהוא עצמות:

פרט לעופות. היינו לעצמות העוף, שכל הכלים הנעשים מהן טהורים לפי שלא ריבה אלא מין בהמה כעזים: