חפץ חיים על ספרא, שמיני, פרשה ו ו

(ו) רבי מאיר אומר כל שמנו חכמים בטהרה. דהיינו שידה תיבה ומגדל וכוורת הקש והקנים וכל אותן שפירשנו למעלה לענין טהרה:

כל שמנו חכמים בטומאה. דרדור עגלה וקסתות מלכים ועריבת העבדן ובור ספינה קטנה וארון:

אלא עריבת בעל הבית. דלדברי רבי מאיר שאמר דלבד מה שמנו במשנה הקודמת לטהרה הכל טמא – ממילא עריבה של בעל הבית שלא מנו אותה לטהרה - טמאה מפני שאינה מחזקת ארבעים סאה (ראב"ד):

ודעת הר"מ בפירוש במשנה פרק טו דכלים דאפילו מחזקת ארבעים סאה גם כן טמאה אחרי שלא נמנית עם הכלים הטהורים. ולדברי ר' יהודה שסבר דאין לך לטמא אלא מה שמנו לעיל לטומאה - טהורה, מפני שהיא עבה וכבדה ואינה מטלטלת במילואה. כן כתב הראב"ד. ודעת הרמב"ם שם דאינה טהורה אלא אם כן מחזקת ארבעים סאה בלח: