חפץ חיים על ספרא, שמיני, פרשה ה ו

(ו) או אינו. כלומר או אינו אומר "השורץ" לדרשא זו אלא למעוטי עכבר הנוצר מאדמה ומלת "השורץ" מלשון 'פריה ורביה' כמו "פרו וישרצו" ורצונו לומר השורך (והוא הפרה ורבה) - יטמא, שאינו שורץ - לא יטמא; ו"על הארץ" נדרוש לרמז דאם ירד לים לא יטמאנו:

ודין הוא. דלא נמעט חציו עכבר וחציו אדמה מכלל טומאה הואיל ששמו עכבר כמו חולדה:

אי מה חולדה פרה ורבה וכולי. וממילא נדרוש "השורץ" לרמוז דעכבר שחציו בשר שאינו שורץ לא יטמא, ו"על הארץ" למעט שכשירד לים לא יטמא:

ת"ל בשרץ. דקרא יתירא הוא דהא כתיב בתריה "אלה הטמאים לכם בכל השרץ" וע"כ אמרינן דאתי לרבויא דאפילו שרץ זו יטמא וממילא השורץ אתי לרבויי דעכבר היבשה אפילו ירד לים יטמא ועל הארץ אתי למעוטי עכבר של ים שאינו מטמא:

שכנגד הבשר מאחוריו טמא. אפשר שטעמו דומיא דהנוגע בעור שכנגד הבשר מאחוריו שהוא טמא וכנ"ל: