חפץ חיים על ספרא, שמיני, פרשה ה ב

(ב) זה. צריך לומר " וזה " [הגר"א]:

להביא את דמו שיטמא כבשרו. בכעדשה. ועיין בבראשית רבה דפליגי פה רשב"י ור' אליעזר בר' יוסי, דרשב"י יליף לה מן ה' ד"הטמא" דאמר 'טמא הטמא', כלומר היה לו לכתוב "טמא" ואמר "הטמא". ור' אלעזר בר' יוסי יליף לה מן ו' יתירא ד"וזה" דהיה לו לכתוב "זה" ואמר "וזה":

לא עשה דמה כבשרה. דבשרה מטמא בכזית כדאיתא בתוספתא דשביעית פרק קמא ודמה ברביעית:

הכי גרסינן תלמוד לומר וזה :