חפץ חיים על ספרא, שמיני, פרשה ג ט
Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Section 3 9 · חפץ חיים על ספרא · free full Hebrew text
Open in the reader →(ט) קיפה. דק דק של בשר ותבלין המתאסף בשולי הקדירה:
פרט לשאין בהם בנותן טעם. דאחר דאין שם לא הם ולא טעמם אינם הם כלל:
(ט) לאסור את עירובן. אם נתערב דג טמא בתוך דגים טהורים ואינו ניכר:
כמה יהיה בו ויהא אסור. פירוש, כמה יהיה בטמא שיאסור את הטהורים:
הכי גרסינן משקל עשר זוז ביהודה שהן חמש סלעים בגליל – שזוזי יהודה היו כבדים הרבה משל גליל:
בגרב שמחזיק סאתים. פירוש, בחבית של דגים טהורים שמחזיק סאתים נמצא שם דגים טמאים כמשקל עשרה זוז שהוא לפי החשבון אחד מתתק"ס 9 כיצד? סאה עבדה כ"ד לוגים, וכל לוג ב' ליטרות, וכל ליטרא מאה זוז. נמצא דסאתים עולים לצ"ו מאות זוז. וצ' מאות הם עשרה פעמים ט' מאות, ות"ר הם עשרה פעמים ששים – אלמא איכא לעשרה זוזי בסאתים עשרה פעמים תתק"ס. נמצא כל עשרה זוז אחד מתתק"ס. – הכל אסור. אבל אם הוא פחות משיעור זה מותר דהא דסבירא ליה דבריה אינה בטלה היינו עד שיעור תתק"ס אבל בפחות מזה אף בריה בטלה. [זהו מפירוש הר"ש במשנה דתרומות פ"י הלכה ח, והסכים עמו הקרבן אהרן]:
דגם טמא צירו אסור. כנ"ל במשנה ח', וחזר לפרש כמה יהיה מהטמא בטהורים שיהיה אוסר הציר דהיינו שהיה ציר טמא עם ציר דגים טהורים. ועל זה אמר ר' יהודה רביעית בסאתיים – רביעית הלוג מציר של דג טמא בתוך סאתים של ציר דג טהור. ושיעור זה קרוב למאתים שהוא אחד מן קצ"ב (דסאה הוא ששה קבין וכל קב ד' לוגין, נמצא כל קב ט"ז פעמים 10 נלע"ד דצ"ל כל קב ט"ז רביעיות – ויקיעורך. וממילא בכל סאה צ"ו רביעית הלוג, וסאתים הוא קצ"ב רביעית הלוג):
ובפרק גיד הנשה פריך: והא ר' יהודה סבירא ליה דמין במינו לא בטיל? ומשני: שאני ציר דזיעה בעלמא הוא. פירוש, ולא אסור בדגים אלא מדרבנן ולכן בטל בשיעור זה. ור' יוסי מיקל יותר וסבירא ליה דבטל בט"ז:
והנה הך ברייתא לכאורה סותר להא דלעיל דאמר פרט לשאין בהם בנותן טעם. והנה הבעל גור אריה תירץ דבזה גופא פליגי, כמה הוא נותן טעם בציר. זה סבירא ליה בקרוב למאתיים וזה סבירא ליה בט"ז. והקרבן אהרן מסכים לתירוץ הרא"ם דרישא איירי במין בשאינו מינו והכא איירי במין במינו: