חפץ חיים על ספרא, שמיני, פרשה י ז

(ז) יכול תהא נבלת בהמה וכו'. דנפרש קרא כפשטיה דעל האכילה טעון כיבוס בגדים שכן אמר "והאוכל מנבלתה יכבס בגדיו":

בבית הבליעה. שתחב לו חבירו בבית בליעתו שלא נגע ונשאה מתחלה:

תלמוד לומר. בפרשה אמור:

נבילה וטריפה לא יאכל לטמאה בה. ועל כרחך בנבלת עוף טהור מיירי שאינה מטמאה אלא באכילה דאי בנבלת בהמה למה הזהירם על האכילה משום טומאה, הא במגע ובמשע נמי מטמאה. אלא לאו בנבלת עוף טהור מיירי וממילא שמעת מיהנ שאין לך דבר שמטמא בבית הבליעה אלא נבלת עוף טהור בלבד שהרי לא דיבר הכתוב אלא במי שאין לו טומאה רק אכילה ואינו מדבר בנבלת בהמה שמטמאה מקודם:

תלמוד לומר בה. בה בגדים טמאים בבית הבליעה ולא באחרת: