חפץ חיים על ספרא, שמיני, פרק ח ג

(ג) הן. בתמיה. כלומר וכי דברים אמתיים ומכוונים הם אלו?!

אם היקל בשרץ הקל. שטומאתו רק טומאת ערב – נקל גם אנחנו בבנין אב זה במת שטומאתו חמורה טומאת שבעה?! ואם כן בודאי הוה אמינא דבמת מטמו חבלים ומשיחות ולזה הוצרך גזירה שוה למעט: