חפץ חיים על ספרא, שמיני, פרק ה ד

(ד) עורב זו עורב. פירוש: עורב שחור. וכן הוא אומר (שה"ש, ה) "שחורות כעורב":

הכי גרסינן בגמרא (חולין סג, א) "ואת כל עורב וכולי", פירוש: 'את' 'כל' שני ריבויין. לרבות עורב העמק שהוא לבן ולכן נקרא עמק כמה דכתיב אצל בהרת "ומראהו עמוק". וחד לרבות הבא בראש יונים והיינו דדמי רישיה ליונה. [גמרא שם]:

למינו להביא את הזרזירין וכולי. ר' אליעזר קתני לה בברייתא בגמרא (חולין סב, א). וטעמו משום דהוא שוכן אצלו לפיכך מחזיק אותו ממינו אף על פי שאינו דומה לו במראיתו. ואיתא בגמרא דרבנן פליגי עליה וסברי דבעינן שיהא שוכן אצלו ונדמה לו במראיתו וע"כ לדידהו תרוויהו שרי:

ואיתא בגמרא בסנונית ירוקתא כולי עלמא לא פליגי דאסירא, כי פליגי בחיוורתא; ולרבנן שרי מפני שקרקרבנה נקלף ולא ראו אותה דורסת. ולרבנן יהיה הריבוי דלימני סנונית ירוקתא: