חפץ חיים על ספרא, שמיני, פרק ג ו

(ו) נקובת הוושט. כל נקב במשהו:

ופסוקת הגרגרת. דהיינו שנפסק לרחבה ברובה:

נפסק חוט השדרה. עיין בהגהות הגר"א דצריך לומר "נשברה השדרה ונפסק החוט", וכן הוא בריש פרק אלו טרפות במשנה. וחדא היא וטרפות דידה משום חוט הוא ונשברה השדרה דקתני אורחא דמילתא נקט דפסיקת החוט על ידי שבירת שדרה היא [רש"י שם]. ופירושו כמין חוט לבן יוצן מן המוח ועובר על פני אורך השדרה כולה וקרום מקיף את החוט. ואם נפסק רובו הקיפו של קרום זה ברחבו – טרפה, ואפילו לא נשברה השדרה כלל וכדפירש"י לעיל דעיקר טרפות משום החוט הוא ולזה לא גרסינן לקמן "נשברה השדרה":

לבית חללו. ואם לא הגיע לחללו קתני לקמיה דכשרה:

או שחסרה. כגון שחסר אחד מחמשה אונות שיש להריאה:

סמפונות. קנוקנות קטנות המתפשטות בתוך הריאה שהדם נובע בה כשחותכים אותה:

נקבה הקיבה. נקב מפולש לתוך חללה בכל שהוא:

הדקין. בני מעיים:

אף נקבה המרה. הכיס שלה: